Desviaciones de Ralbag de la teología judía normativa

Ralbag sostuvo una serie de puntos de vista que podrían considerarse problemáticos o contrarios a la teología normativa. Los tres primeros enumerados a continuación son más desviados que los dos siguientes. Lo primero sería considerado una anomalía teológica (y quizás incluso herético) incluso en el propio entorno de Ralbag. Esto último probablemente no habría causado revuelo entre muchos de los rishonim , pero en tiempos más recientes podrían considerarse fuera del hashkafa judío estándar . Los tres últimos probablemente estén en sus propias categorías, y son un poco más difíciles de precisar.

Tenga en cuenta que si bien cada uno de los puntos de vista "desviados" a continuación puede tener otros rishonim que también se suscriban, el factor que convierte a Ralbag en el "pensador radical" es que él sostuvo todos estos puntos de vista "desviados".

1) Omnisciencia

Ralbag creía que solo Dios sabe lo que hará una persona en función de su composición natural y su influencia celestial. Sin embargo, el libre albedrío de la persona puede vencerlos y puede terminar eligiendo algo que Dios no sabía que elegiría. Todo el Libro 3 de Milchamot Hashem (Guerras del Señor) de Ralbag está dedicado al tema del conocimiento de Dios, y él también lo analiza varias veces en su comentario a la Torá. Por ejemplo, en su discusión sobre la destrucción de Sodoma , escribe que habría sido posible que los habitantes de Sodoma hubieran actuado de manera contraria a cómo Dios "sabía" que actuarían:

ולזה יתכן שיהיה מה שיעשוהו האנשים זולת מה שידע ה' יתע' מסדור פעולותיהם וזה כי הוא ידע פעולותיהם מהצד אשר אפשר בהם הידיעה והוא הצד אשר בו הם מסודרות ומוגבלותו ואולם אשר בו הם אפשריות לא תתכן בהם הידיעה שאם הנחנו שתתכן בהם הידיעה לא יתקיים שתהיינה אפשריות

2) Omnipotencia

Ralbag limitó la capacidad de Dios para realizar milagros. Según él, un posible milagro es aquel en el que Dios genera espontáneamente algo que puede existir en la naturaleza pero que no puede generarse espontáneamente en la naturaleza. Sin embargo, Dios no puede generar algo que no puede existir en la naturaleza en primer lugar. Esto también se discute en un montón de lugares. Un ejemplo es su discusión sobre la división del mar donde da el ejemplo de que Dios pudo convertir el bastón de Moisés en una serpiente porque las serpientes pueden existir en la naturaleza:

וזה שכבר השרשנו שם שהמופתים יהיו בדברים אשר לא ימנע היותם בעצמם מצד הטבע ואם היה שיהיה נמנע מצד הטבע שיהיו מאלו הסבות שיתחדשו מהם כאלו תאמר כי אע"פ שחדוש הנחש מהמטה הוא נמנע מצד הטבע הנה מציאות הנחש בעצמו איננו נמנע מצד הטבע

3) Creación

Ralbag no creía en la doctrina estándar de creatio ex nihilo . Gran parte del Libro 6 de Las Guerras del Señor está dedicado a este tema. Comienza la Parte 2, Capítulo 1, por ejemplo, con:

Es bastante claro que los principios religiosos no implican la creencia en la creación ex nihilo . (traducción de Seymour Feldman)

Discutí su visión de la creación con más detalle en esta respuesta .

4) Crítico de los Sabios

Ralbag a menudo critica las opiniones de los Sabios . Aquí están algunos ejemplos:

R. Los Sabios afirman ( Sanedrín 59b ) que Dios originalmente no permitió que el hombre comiera carne, y solo se lo permitió más tarde a los hijos de Noé . Ralbag se opone a esto con el argumento filosófico de que la voluntad de Dios es inmutable, y se refiere a la idea como שקר עצום ראוי שיברח ממנו כל בעל דת/דעת: una completa falsedad de la que cualquier persona con conocimiento (alternativamente, con religión) debería huir.

B. Los Sabios afirman ( Bava Basra 120a ) que Yocheved nació "entre los muros" y por lo tanto tenía 130 años cuando dio a luz a Moshé . Ralbag lo rechaza ya que la Torá no lo publica, lo que, de haber sucedido, habría sido un milagro mayor que el de que Sara diera a luz a Yitzchak a la edad de 90 años. Él afirma que los Sabios inventaron esto para inculcar en las masas la creencia en la capacidad de Dios para realizar milagros.

ורא para שתדע כי מر שאמרech ז"ל שנולדículo בין siendoza

C. Critica la geometría de los Sabios que afirman ( Yoma 72b ) que las paredes del Arca eran de un tefaj de espesor, señalando que todo el oro donado al Mishkán no habría sido suficiente para hacer paredes tan gruesas.

ולא יתכן שיהיה עובי ארנות הזהב טפח כמו שאמרו ז"ל כי לא יתכן שישלם אחד מאלו הארונות בזה העובי מכל הזהב הנזכר באלה פקודי העשוי למלאכה וזה יתבאר למי שעיין בהנדסה עיון מעט ואולם אמרו זה ז"ל להורות על שכבר היה לאלו הארונות עובי מורגש

5) Providencia Divina

Ralbag creía que solo algunas personas están sujetas a la Divina Providencia individual. Por ejemplo, en Las Guerras del Señor , Libro 4, Capítulo 4, escribe:

Puesto que se ha demostrado que es falso decir que no hay providencia individual en absoluto y que también es falso decir que hay una providencia individual operando en todas y cada una de las personas, es evidente que la providencia individual debe operar en algunas personas. pero no en otros. (traducción de Seymour Feldman)

6) Interpretando la Torá

Mientras que otros rishonim no tuvieron problema en ignorar o rechazar las interpretaciones de la Torá de los Sabios a favor de interpretaciones más basadas en peshat , Ralbag fue un paso más allá y aparentemente rechazó todo el edificio de las Derivaciones Rabínicas incluso para las halajot / mitzvot reales . Aparentemente, pensó que todos los derashos y las derivaciones que usaban los 13 Principios de Exposición eran realmente asmachtos , y la ley real se conocía a través de la tradición. En su introducción a su comentario, escribe:

והנה בביאורינו במצות ושרשים אשר מהם יצאו כל דיניהם אשר התבארו בחכמה התלמודית לא יהיה מנהגנו בכל המקומות לסמוך אותם השרשים אל המקומות אשר סמכו אותם חכמי התלמוד באחת מי"ג מדות לפי מנהגם וזה שהם סמכו אלו הדברים האמתיים המקובלים להם במצות התורה לפסוקים ההם להיותם כדמות רמז ואסמכתא לדברים ההם לא שיהיה דעתם שיהיה מוצא אלו הדינין מאלו המקומות כי כבר יוכל האדם להפך כל דיני התורה בכמו אלו ההקשים עד שאפשר בהם לטהר את השרץ כמו שזכרו ז"ל אבל נסמוך אותם אל פשטי הפסוקים אשר אפשר שיצאו הדינין האלו מהם כי בזה תתיישב הנפש יותר ואין בזה יציאה מדברי רז"ל כי הם לא כוונו כמו שאמרנו שיהיה עכ"פ מוצא הדינים ההם מהמקומות אשר סמכו אותם להם אבל הם אצלם מקובלים איש מפי איש עד משה רבינו ובקשו להם רמז מן הכתוב כמו שזכר הרב המורה בספר המצות ובפירוש המשנה

Tenga en cuenta que él no dice que no estará de acuerdo con las conclusiones de los Sabios. Simplemente se opone a su metodología de derivar leyes porque la misma metodología puede usarse para derivar exactamente lo contrario. En su lugar, formula una lista de nueve premisas que utilizará para interpretar las mitzvot .

Un ejemplo de la discrepancia entre la interpretación de Ralbag y la de los Sabios es la mitzvá de los tefilín . La Torá dice que ate una señal en su mano y ponga totafos entre sus ojos. Los Sabios ( Menachos 36b-37b ) interpretaron varios versos para explicar que los tefilín shel yad deben estar en tu mano izquierda y que los tefilín shel rosh deben estar en la parte superior de la cabeza. Ralbag, por otro lado, simplemente establece que los tefilín shel yad deben estar en la mano izquierda ya que una de sus premisas es que todas las acciones significativas (en este caso, unir los tefilín ) se realizan con la mano derecha.

וראוי שתדע כי התפילין של יד יחוייב שיהיו ביד שמאל וזה כי כבר אמר בהם וקשרתם לאות על ידיך בפרשיות שמע ישראל והיה אם שמע ופעל הקשירה הזאת יחויב שיעשה ביד הימנית כמו שהתבאר בשרשים הכוללים ולזה יחוייב שיהיו התפילין של יד ביד השמאלית כי לא יתכן שנקשר אותם ביד הימנית אם יהיו התפילין ביד הימנית וזה מבואר בנפשו

Con respecto a la colocación de los tefilín shel rosh , simplemente dice que no puede estar literalmente entre los ojos porque no hay espacio allí, bloquearía su visión y haría que las naciones se burlaran de nosotros, que son cosas que la Torá. nunca nos mande.

וכן אין הכוונה שנניח התפילין של ראש בין העינים מפני מה שאמרה התורה ולזכרון בין עינך ולטוטפות בין עינך וזה כי אין שם מקום יתכן שיונחו בו עם שהם יהיו סנורים בעינינו ר"ל שכבר ימנעוהו מראית הדברים כהוגן עם שזה יהיה דבר יביא אותנו להיות ללעג ולשחוק לשאר העמים והנה התורה לא תצוה לעשות כמו אלו הדברים

7) Teofanía en el Sinaí

Ralbag tampoco se suscribió a la visión estándar de la Revelación en el Sinaí. Según Rambam , la Revelación en el Sinaí es la única forma en que sabemos que Moshé es verdadero y que su Torá es verdadera. Como escribe en Hilchos Yesodei HaTorah 8:1 :

משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם לא להביא ראיה על הנבואה היה צריך להשקיע את המצריים קרע את הים והצלילן בתוכו צרכנו למזון הוריד לנו את המן צמאו בקע להן את האבן כפרו בו עדת קרח בלעה אותן הארץ וכן שאר כל האותות ובמה האמינו בו במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים והוא נגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים משה משה לך אמור להן כך וכך וכן הוא אומר פנים בפנים דבר ה' עמכם ונאמר לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת ומנין שמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת שאין בו דופי שנאמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם מכלל שקודם israel

Los judíos no creyeron en Moisés, nuestro maestro, por las maravillas que hacía. Siempre que la creencia de alguien se basa en prodigios, [el compromiso de] su corazón tiene deficiencias, porque es posible realizar un prodigio a través de la magia o la hechicería.

Todas las maravillas realizadas por Moisés en el desierto no tenían la intención de servir como prueba [de la legitimidad] de su profecía, sino que se realizaron con un propósito. Era necesario ahogar a los egipcios, por lo que partió el mar y los hundió en él. Necesitábamos comida, así que nos proporcionó maná. Teníamos sed, así que partió la roca [suministrándonos agua]. La banda de Kóraj se amotinó contra él, por lo que la tierra se los tragó. Lo mismo se aplica a las otras maravillas.

¿Cuál es la fuente de nuestra creencia en él? La [revelación] en el Monte Sinaí. Nuestros ojos vieron, y no los de un extraño. Nuestros oídos oyeron, y no los de otro. Hubo fuego, truenos y relámpagos. Entró en las espesas nubes; la Voz le habló y oímos: "Moisés, Moisés, ve y diles lo siguiente:..."

Así, [Deuteronomio 5:4] relata: "Cara a cara os habló Dios", y [Deuteronomio 5:3] afirma: "Dios no hizo este pacto con nuestros padres, [sino con nosotros, que estamos todos aquí vivo hoy]."

¿Cómo se sabe que la [revelación] en el Monte Sinaí por sí sola es prueba de la verdad de la profecía de Moisés que no deja ningún defecto? [Éxodo 19:9] dice: "He aquí, vendré a ti en una nube espesa, para que la gente me oiga hablar contigo, [para que] crean en ti para siempre". Parece que antes de que esto sucediera, no creían en él con una fe que duraría para siempre, sino con una fe que permitía sospechas y dudas. ( traducción de Touger )

Las interpretaciones estándar asumen que todo el pueblo experimentó alguna revelación profética, y eso es lo que hace que el evento del Sinaí sea único. Ralbag, sin embargo, afirma que la gente en realidad no experimentó una revelación profética. Más bien, Dios le habló a Moshé y Moshé transmitió los mandamientos al pueblo, y esto fue acompañado por algún fenómeno milagroso que verificó que Dios le estaba hablando a Moshé y le decía específicamente lo que estaba repitiendo.

והנה מה שאמרו ישראל כל אשר דבר יי נעשה היה אפשר שיובן על שני פנים האחד שיהיו להם אות כי השם יתע' מדבר עמו אלו הדברים אשר יצוה אותם עליהם ויהיה הרצון באמרו כל אשר דבר יי נעשה כל אשר דבר יי לך נעשה אבל רצוננו שיתברר לנו שדבר ה' לך והשני הוא שיהיה הדבור דבור השם יתע' לא דבור משה וזה כי אע"פ שיתברר להם שהשם מדבר עמו הנה לא יתברר להם שיהיה הדבור אשר ידבר להם משה הוא הדבור אשר דבר אליו השם יתעלה והנה לא היו ישראל סכלים שירצו שידבר להם השם יתעלה בעצמו כי זה בלתי אפשר להם אבל רצו שיתחדש [להם] על דרך מופת מהשם יתע' מה שיודיע להם רצון השם יתעלה מזולת שישמעו זה מפי משה כמו שהכירו ענין מצות שבת מפני המן קודם שישמעו זה מפי משה והנה השיב משה דברי העם אל ה' Echatal, † gresתם משر אז לפי Ω.לפי מה שהבין אותו משה מדבריהם לסבה שזכרנו במה שקדם ואמר אליו הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור יראה העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם במה שתדבר להם בשמי אחר שכבר יתפרסם להם שאנכי מדבר עמך והנה פירשנו אמרו בעבור ישמע בעבור יראה לפי שהחושים יבואו לפעמים קצתם תחת קצת אמר ראה ריח בני וכל העם ראים את הקלות וראה את ערותה וכן אמר ומתוק האור וטוב לעינים כאלו היה הראות חוש הטעם או יהיה ישמע מענין הקבלה כטעם והיה אם שמוע תשמע בקול יי ולא שמעו בקולי ויהיה הרצון בזה הנה אנכי בא אליך בעב הענן לעיניהם וזה יהיה להם לאות שאני מדבר עמך והנה אעשה להם זה האות בעבור ישמע העם במה שאדבר עמך ויקיימו הדברים ההם וגם בך יאמינו לעולם בכל מה שתדבר להם בשמי מפני מה שיתפרסם להם שאני מדבר עמך והנה זה הפירוש השני יותר נכון לפי מה שאחשוב וכאשר שמע זה המאמר מ riesgo יתעלijo שב ל riesgo במر שאמרech ישראל וידע שرadas כוונículo בז riesgoלפי זאת הכוונה השנית ולזה אמר לו השם יתע' כי מפני שהם רוצים שיגיע להם קול דברים מהשם יתע' כבר יחוייב שתקדשם שלא יגשו אל אשה ויכבסו שמלותם לכבוד השם יתע' כדי שיהיו נקיים מטומאות ובזה האופן יהיו נכונים ליום השלישי לשמוע קול הדברים שיגיע מהשם יתע ' על דרך המופת

En otras palabras, parece que, según Ralbag, la Revelación del Sinaí fue simplemente un milagro como cualquier otro milagro que Moshé realizó. Según esto, se cuestiona toda la prueba de la verdad de Moshé y su Torá. ¹

8) Inexactitud Profética

Ralbag creía que era posible que los profetas tuvieran una comprensión incorrecta del mundo y que sus profecías podrían reflejar estos malentendidos. Por ejemplo, en su comentario a Génesis 15:4 explica que Dios le dio a Abraham una visión de numerosas estrellas aunque en realidad hay muy pocas estrellas, porque Abraham (incorrectamente) creía que había muchas estrellas. De manera similar, Dios le dio a Ezequiel una visión en la que los cuerpos celestes emitían sonidos, ya que eso era lo que Ezequiel (incorrectamente) creía que era la realidad.

והנה מספר הכוכבים לא היה נודע בימי אברם ולזה הראהו המדמה בעת הנבואה ענין ריבוי הכוכבים למשל הריבוי המופלג אשר ייעד אותו ה' יתעלה שיהיה בזרעו וכזה תמצא שראה יחזקאל בעת הנבואה שיהיה לגלגלים קולות מצד מה שהיה מאמין מזה הענין כמו שזכר הרב המורה כי לא יחוייב שיהיו לנביא כל הדעות האמיתיות בענין סודות המציאות

^{1. Curiosamente, el mismo Rambam en Guía para perplejos parece explicar la Revelación en el Sinaí de manera similar a Ralbag. En esta pregunta señalé la dificultad de reconciliar esto con la declaración de Rambam citada aquí de que la Revelación del Sinaí fue fundamentalmente diferente de otros milagros.}

El Rivash en su Tshuvos #45 mencionó que algunas de las creencias de Ralbag que sentía estaban influenciadas por la sabiduría no tradicional. Rivash menciona que Ralbag escribió buenos trabajos.

Rivash señaló algunos problemáticos en particular. Uno, con respecto al conocimiento de Hashem del futuro. Dos, con respecto al sol que se detuvo para Yehoshua, 'él escribió cosas que son seguras de oír'. También señala las creencias que rodean la comprensión del alma y la participación de Hashem en el castigo de los malhechores en este mundo.

Rivash dice que todas estas ideas problemáticas están escritas en su sefer Milchamos Hashem.

Otro Tshuva en Rivash, #118, también discute la opinión de Ralbag sobre el conocimiento del futuro de Hashem. Rivash allí explica la diferencia entre la filosofía de Ralbag y la de Ravad , a quienes el que planteó la pregunta pensó que eran similares.