Corrigiendo a un Rebe que está aprendiendo durante חזרת הש"ץ

Ver Igros Moshe (או"ח ד' סימן יט'):

עיempן בספר בזמן חזרת erior . Γנر בדבר עיון בספר בזמן חזרת erior, משמע שסובר דכל השתיקה היא רק כדי שיוכל לומר אמן שלזה סגי בכוונה לידע סוף הברכה על מה עונה אמן, שלכן סובר שליכא איסור ואין למחות בידם, אך מסיק דבספר ווי העמודים קרא תגר עליהם וציין ]שו"ע או''ח[ לסימן צ ' סעי' י"ח שכתב שם הרמ"א לענין אחר דאפילו מי שתורתו אומנתו שמדינא יש לו להתפלל בבית המדרש שקבע ללמוד בו אפילו בלא עשרה דאפ"ה לא ירגיל עצמו לעשות כן שלא ילמדו עמי הארץ ממנו ויתבטלו מבית הכנסת וגם מסיק וכ"ש שלא יעסוק בתורה בבהכ"נ בזמן שהצבור אומרים סליחות ותחנונים ויליף משם גם ללמוד בזמן חזרת הש"ץ שאף שהוא עושה כדין מ"מ לא יעשה כן ומוחים בו כדי שלא ילמדו אחרים ממנו והם לא יכוונו גם לסוף הברכה, עיין במחצה"ש ובפמ" ג שפירשו כן כוונת המג"א.אבל לע"ד נראה דהוא רק כשאיכא עשרה ששומעין חזרת הש"ץ ולא מפסיקין כלל שלהאחרים הם סוברים שמותר מדינא ללמוד לאלו שיוכלו לכוין לסוף הברכה לענות אמן אי לאו הא דילמדו אחרים ממנו, אבל כשליכא עשרה אסור מדינא, דرza תקנת חזרת γש"ץ anterior, לאלו ש riesgoadas מechuestos י מהר"ד אבודרהם עיי"ש, וא"כ הרי צריך להיות ממש כפי התקנה שתיקנו להוציא את שאינו בקי דצריך דוקא שישמעו לכל מה שאומר הש"ץ וצריך שיהיו עשרה השומעין דוקא דהא תפלת י"ח אין יכול אחד להוציא את חברו כדאיתא בירושלמי פ"ג דברכות Ω"ג ר 'יוסי empר' אדא בן פזי Sita יחיד, אבל בשביל aunqueidamente בקי importaן תיקנículo ענין חדש דתפל riesgo ע"י ש"ץ שonc. 'כ הטור שם מתשובת הרא"ש דכשאין תשעה המכוונים בברכות ש"צ קרוב בעיני להיות ברכת ש"ץ לבטלה כי נתקנה ברכות ש"ץ לאומרם בעשרה, וזה שכתב קרוב אבל לא ממש עיין בדרישה בשם הב"י דהוא משום דאם התחילו בעשרה גומר הש "ץ אף כשיצאו מקצתן, משמע דבתחלה כשלא יכוונו עשרה לברכות הש"ץ יהיה ממש ברכה לבטלה, ואף אם לא יכוונו עשרה לשאר הברכות הרי הם ממילא לפ"ז כאילו יצאו שאיתא בירושלמי על היוצאין בפ"ד ממגילה ה"ד ועל כולם הוא אומר Igh ific ω 'יכלו ve. שאר Si. בלא עשרر, שממילא כיון שמי שאינו מכוין לoncש"ץ אינו נמנerior מرidar ech ech ש educaciónשלכן מוכרחין לומר דתשובת מ"ע הוא רק באיכא עשרה מכוונין להש"ץ סובר דאין למחות בידם אף שאין עושין כהוגן דהא כל אדם צריך לעשות עצמו כאילו אין ט' זולתו, ובמג"א מסיק בשם ווי העמודים דגם צריך למחות מטעם שילמדו ממנו, אבל כשליכא ט',.. . והנני ידידו, משה פיינשטיין

Rav Moshe concluye que a pesar de que existen justificaciones para permitir el aprendizaje durante la repetición del Shmona Esrei, p. Seguro que hay un minyan respondiendo, o él mismo está seguro de responder amén. No obstante, uno debe hacer como si el minyan dependiera de él y no aprender para que no responda, y además debe tener cuidado de no dar un mal ejemplo.

Parece ser que hay una base para decirle algo al Rebe, especialmente si otros aprenden de él. Pero también se podría argumentar que, dado que existe una base para permitirlo tácitamente, tal vez no debería decirle nada al Rebe. Pero tal vez valga la pena mostrárselo a este Rav Moshe y pedirle que le explique y así el Rebe se dará cuenta por sí mismo de lo que es correcto.

Sin embargo, como siempre aquí en Mi Yodeya, consulte a una autoridad halájica.