Hay un midrash famoso que relaciona las 39 prohibiciones de Shabat con los diversos tipos de actividades que se requerían para la construcción del mishkán. Implícita dentro de esta idea está la noción de que el mishkan en sí mismo no fue erigido en Shabat (así, por ejemplo, tanto Rashi como Ramban en Éxodo 35:2, basado en Mekhilta, Parshat Vayaqhel). Y, sin embargo, también hay un midrash famoso en el sentido de que en cada uno de los siete días previos a la erección del mishkán como estructura semipermanente, Moisés lo construyó por la mañana y lo desmanteló por la noche (ver, por ejemplo, Seder Olam Rabá §7). Dado que es imposible que haya habido siete días consecutivos que no incluyeran Shabat, eso parecería sugerir que hubo al menos un Shabat en el que se construyó el mishkán.
¿Están estos dos midrashim en desacuerdo el uno con el otro? ¿O hay otra forma de entender por qué el mishkan (que, según un midrash, no se puede erigir en Shabat) fue, según el otro midrash, erigido en Shabat al menos una vez?
Esta pregunta es abordada por varios Acharonim.
R. Pinchas Horowitz dice que durante los 7 días de la inauguración Moshé no erigió el Mishkán por sí mismo. Dado que varias personas hicieron el acto juntas, no fue una violación del trabajo de Shabat.
ונראה דהקמת כל שבעה ימים לא היה ע"י משה עצמו כמו כל מלאכת המשכן שנעשה ע"י אחרים ונקרא ע"ש משה משא"כ הקמת השמיני שהיא לקיום נצטוה משה להקימו בעצמו כמפורש בקרא שעשה משה בעצמו ואפשר שהיה אסור לעשות שום מלאכה שלא נצטוה מפי השי"ת לעשות בעצמו כמ"ש חז"ל בר"פ עשרה יוחסין כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור אסור לעשות מלאכה בפני רבים ויש להוכיח זה מדאמר בילקוט בכל שבעת הימים היה מקימו והיאך מקימו בשבת הא כל מלאכת המשכן לא דחה שבת אלא דהרבה לוים היו מקימין אותו וקימ"ל דשנים שעשוהו פטורין ואין איסור מן התורה ותו דאין שבות במקדש וי"ל שהיו מקימין ע"י רבים והיינו דיליף רב יוסי מדכתיב סוף פרשת פקודי ויהי בחודש הראשון הוקם המשכן ויקם משה את המשכן משמע להדיא דשני קימות היו הראשון הוקם ע"י הלוים
R. Yaakov Emden dice que aunque la construcción del Mishkan generalmente no anula Shabat, para Moshe durante los 7 días de la inauguración sí anuló Shabat.
Siddur Beis Yaakov Ma'amados L'yom HaShabbos
ור"ל דה"ט דקדמה בכאן לומר באמת שדוחה את השבת והיינו בהקמת המשכן שהיה מרע"ה מקימו ומפרקו כל ז' ימי המלואים (אע"ג דכה"ג ודאי יש בנין וסתירה באוהל וגם חיוב חטאת יש בו) ומכאן למד לפי שהקדים צווי המשכן לשבת הודיעו שהקמתו דוחה את השבת ולכן הוצרך לסמוך השבת מאחריה ולמעט בשמירתה אך כדי שלא יטעו ישראל לומר ששבת דחויה היא אצל משכן לכל אדם ביום הקמתו לפיכך הוצרך להזהירם לדעת רש"י באך שממעט במשכן מדחיית שבת והיינו לכל ישראל חוץ ממרע"ה
R. Eliyahu David Rabinowitz Teomim rechaza la explicación de R. Yaakov Emden y responde simplemente que el Midrash es lav davka y Moshé erigió y desarmó el Mishkán los otros días pero no en Shabat.
Zechor L'Dovid Mispar Shalem # 9
כן נראה לי במה שאמרו בירושלמי פ"ק דיומא ובמדרשים שמשה רבינו ע"ה היה מעמיד ומפרק את המשכן כל שבעת ימי המלואים דלאו דווקא כל שבעה דדל מינייהו יום השבת דאין בנין המשכן דוחה כדא' ביבמות ו' (ב') [א'] Echלתילתא ריש פרשת ″ agaק riesgo echatal מקומות אלא Siribaendoל buscandoículo שבעת ימי מלechículoם נקט בזículo לשech רגidamente
R. Yaakov Zev Yoskovitz sugiere que realmente erigir el mishkán debería anular a Shabat porque es un requisito previo para la avodá. La razón por la que no anula Shabat es que es un requisito previo que podría haberse hecho antes de Shabat. En este caso, sin embargo, donde el mandato específico era erigir y desmontar el Mishkán cada día, no podría haberse hecho antes de Shabat y, por lo tanto, anuló a Shabat como requisito previo para la avodá.
ונ"ל בפשיטות דהנה הא דכל מלאכת המשכן ומקדש אינו דוחה שבת אף דלכאו' הי' ראוי שידחה שבת משום מכשירי עבודה דהא עבודה דוחה שבת אך פשוט משום דהוי מכשירין שאפשר לעשותן מע"ש דקיי"ל דאינו דוחה שבת [ועי' בחי' חת "ס שבת קל"א מש"כ לתרץ erior דקשر לכאו 'דלר"א דס"ל דגם מכשירין שאפשר לעשותן מע"ש דוחículo שבת א"כ למر לא נאמר דבנין מקדש stanדח שבת razón במזבח שנפל בשבת אינו דriba שבת אף דעתر א"umb לעשות מאתמול מ"מ מorc Ech 'בצל"ח פסחים ר"פ א"ד שנסתפק ביבלת שנולד בשבת אם חשוב א"ר מאתמול ודוח veכ כאן בימי המלואים דהמצוה כן הי' לסתור ולבנות בכל יום מימי המלואים ופשוט דזה הי' מכלל חינוך המשכן וא"כ לא הי' אפשר לעשות מאתמול ושוב הי' דוחה שבת משום מכשירי עבודה שא"א לעשות מאתמול דהרי קרבנו של נשיא לבני אפרים הי ' דוחה שבת וע"כ הי' גם הבנין והסתירה דוחה שבת משום מכשירי עבודה וא"ש
Seis respuestas adicionales:
El Chasam Sofer (Toras Moshe, Vayakhel) explica que Moshe en realidad no construyó el Mishkán por sí mismo; simplemente parecía que lo estaba construyendo, pero en realidad fue construido por intervención divina (ver Rashi en Shmos 40:18).
El Tchebiner Rav (Dovev Meisharim 1:63) escribe que dado que solo se construyó para ese día, no constituye la melajá prohibida de la construcción. (Esta respuesta también la da el Chasam Sofer en sus teshuvot, OC:72).
El Munkatcher Rebe (Minjas Elazar 1:65:2) dice que fue erigido antes de Shabat y derribado después de Shabat, y explica Yerushalmi (Yoma 1:1) en consecuencia.
El Mesec Chojmah (Bamidbar 7:14) responde que una vez que el Mishkán fue inaugurado con shemen ha-mishchah, incluso su construcción fue docheh Shabat.
R. Ben Tzion Chai Uziel (Mishpetei Uziel 3:47:2) explica que en esta etapa, erigir el Mishkan se consideraba parte de la avodah, que es dojeh Shabat, y no se consideraba construcción del Mishkan, que está prohibido en Shabat. .
R. Dovid Soloveitchik (Shiurei R. Meshulam Dovid al Ha-Torah, Pekudei) pregunta sobre el Chasam Sofer quién dice que fue construido por Dios: ¿qué hay de deconstruirlo, lo que Moshe hizo él mismo? Su propia respuesta a la pregunta es que Moshe hizo esto por mandato divino.
Construir el Mishkán no anuló a Shabat. Operarlo ( avoda ) lo hizo.
Es de suponer que la secuencia inaugural se consideró avoda .
danny schoemann