Hay varios lugares en las selijot donde hay frases controvertidas, por ejemplo, dirigiendo la oración a los ángeles, no a Di-s. No estoy pidiendo opiniones sobre esto, pero he oído que algunas personas se saltan esas líneas. ¿Qué haces si normalmente te saltas las filas, pero ahora eres chazan? ¿Cuánta licencia tienes para decir "yo solo sigo a la congregación"?
Si normalmente te saltas algo que dice la Congregación, no deberías ser el Jazan o si eres el Jazan "Al Tifrosh Min HaZibur".
R. Chaim Berlin escribe en un responsum (Nishmas Chaim # 7 en la edición de un volumen) que está prohibido desviarse públicamente del nusaj y las costumbres de la congregación, y es una violación de Lo Sisgodedu.
ולהתפלל בבית הכנסת של החסידים אין שום חשש בזה וגזירת רבינו הגר"א ז"ל לא הי' אלא בזמנו שהקילו אז בכבוד תלמידי חכמים לומדי תורה ולא כן בימינו שהחסידים חולקים כבוד לכל לומדי תורה והם יראי ה' ושומרים תורה ומצוה אך על דבר שינוי נוסחת התפלה אסור לשנות בפרהסיא ממנהגיהם ומנוסחאותיהם ובנוסח הקדושה יאמר קדושת כתר בשביל שנאמרת בקול רם ויש בזה איסור לא תתגודדו וגם שלא לעורר מחלוקת ח"ו אבל בתפלה בלחש לא ישנה כבודו ממנהג אבותיו וממנהגו מעולם ויתפלל שמונה עשרה בלחש כנוסח אשכנז
R. Moshe Feinstein escribe en un responsum ( OC 2:104 ) que uno tiene que ajustarse a la nusaj de la congregación para todo lo que se puede decir en voz alta (es decir, incluso si está orando para sí mismo, tiene que usar la nusaj de la congregación porque está diciendo algo que teóricamente podría decirse en voz alta).
הנה בדבר מה נקרא דברים שבקול רם שצריך להתפלל בנוסח שמתפללים הצבור במקום שמתפלל פשוט לע"ד שכל הדברים לבד תפלת י"ח צריך להתפלל בנוסח הצבור ולא לסמוך על מה שיזהר לומר בלחש חדא דכיון שמותר לומר בקול רם קשה ליזהר בזה ועוד דהא טוב יותר לומר כל מر שאפשר בקול רם כדי לעech כriba γriba ighrero comportaz.
Además, en otro responsum ( OC 2:94 ) sobre el que no dice Hallel en la víspera de Pascua pero está en una sinagoga donde sí lo dicen, debe decirlo con ellos y ni siquiera se le permite salir. También menciona específicamente que si él es el chazán, debe incluso hacer una berajá:
הנוהגים בשיטת הגר"א אומרים הלל בביהכ"נ בלילי פסחים ולכן אף שביהכ"נ הוא של נוסח אשכנז אומרים הלל שמסתמא היו שם מהבע"ב שנוהגין כהגר"א וממילא אסור לשנות לומר להם שלא יאמרו וכן אסור ממילא לצאת דכיון שנהגו כן שם גם מי שאינו נוהג לומר הלל כיון שעתה מתפלל בביהכ"נ זה אסור לשנות מפני המחלוקת ואם יצא בשביל זה הרי נמי איכא טעם דאסור מפני המחלוקת כיון שהכל יבינו שיצא משום שחולק עליהם אבל אין לו לברך כי זהו בצנעא דלא ניכר כ"כ אם מברך או לא ואם היה באופן שיהיה ניכר שלא בירך נראה שצריך גם לברך וראיה מפסחים דף ק"ו באמרו לו לר' אשי ליקדיש לן מר קידושא רבה אמר בפה"ג ואגיד ביה ופי' רשב"ם האריך בו לדעת אם יסרהב אחד מהם לשתות יבין דבפה"ג רגילין לומר ותו לא שאל"כ anterior.מ כיון שבעיר ההוא היו נוהגין לקדש היה מקדש ולא היה חושש לברכה לבטלה א"כ כ"ש בהלל דלילי פסחים שאיתא זה בירושלמי ובמס' סופרים שהביאו התוס' פסחים דף ק"ד והטור ס"ס תע"ג כתב מה טוב ומה נעים ההיא מנהגא והמחבר פסק כן שודאי אין להחשיב זה במקום שנהגו כמותם כספק ברכה לאסור אף לאלו שאין נוהגין כן אם נמצאו שם ולכן אם הוא הש"צ צריך גם לברך וכן אף אם אינו ש"צ אם הוא באופן שיהיה ניכר צריך לברך
(Sé que estos responsa no discuten el caso preciso sobre el que está preguntando).
msh210