La Torá expía todos los pecados

Una fuente en el Talmud Bavli ¹ que hace una declaración similar es B'rachos 5a - b :

תני תנא קמיה דר' יוחנן כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים וקובר את בניו מוחלין לו על כל עונותיו אמר ליה רבי יוחנן בשלמא תורה וגמילות חסדים דכתיב בחסד ואמת יכופר עון... אמת זו תורה שנאמר אמת קנה ואל תמכור

Traducción:

Un maestro de las enseñanzas de Tannaitic enseñó en presencia de R' Yochanan: "Todos los que se dedican al estudio de la Torá, se involucran en actos de bondad o sus hijos mueren antes que ellos son perdonados por todos sus pecados". El rabino Yojanan le dijo: "... 'A través de la bondad y la verdad, el pecado es expiado' ( Mishlei 16: 6 )... 'Verdad' se refiere a la Torá, como dice, 'Adquiere la verdad, y no la vendas' ( Mishlei 23:23 )...."

¹ _{Otra fuente algo relevante es Rosh HaShana 18a :}

_{Rav Sh'mu'el bar Ami (y hay quienes dicen Rav Sh'mu'el Bar Nachmani) dijo en nombre de Rav Yonasan: "¿De dónde sabemos que un decreto divino acompañado de un juramento no puede ser rescindido? ..." Rava [o posiblemente Rabba] dijo: "No se puede expiar a través de sacrificios y ofrendas de minjá , pero se puede expiar a través de la Torá". Abaye dijo: "No se puede expiar mediante sacrificios y ofrendas de mincha , pero se puede expiar mediante la Torá y las buenas obras".}

_{Si está buscando específicamente una fuente de uno de los tratados que mencionó, K'subos 111b es vagamente relevante ("El rabino Elazar dijo: 'Cualquiera que se aproveche de la luz de la Torá, la luz de la Torá le otorga vida suprema. ...'"):}

_{אמר ר' אלעזר... כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו וכל שאין משתמש באור תורה אין אור תורה מחייהו כיון דחזייה דקמצטער א"ל רבי מצאתי להן תקנה מן התורה ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום וכי אפשר לדבוקי בשכינה והכתיב כי ה ' אלהיך אש אוכלה אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה כיוצא בדבר אתה אומר לאהבה את ה' אלהיך ולדבקה בו וכי אפשר לאדם לידבק בשכינה אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה}

_{También lo es M'najot 110a ("Reish Lakish dijo: '... Cualquiera que esté involucrado en la Torá, es como si ofreciera ofrendas de olah , mincha , chatas y asham '... Rava dijo: 'Cualquiera que esté involucrada en la Torá no requiere ni olah , ni mincha , (ni chatas ), ni ofrendas de asham .'"):}

_{אמר ריש לקיש מאי דכתיב זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם אמר רבא האי לעולה למנחה עולה ומנחה מיבעי ליה אלא אמר רבא כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה (ולא חטאת) ולא מנחה ולא אשם}

Encontré esta fuente: מדרש תנאים לספר דברים Midrash Tanoim to Sefer Devorim

ד״א יערף כמ׳ לק׳ ר׳ יוסי γגלילי אומ׳ אין עריפadero אלא לשון כפר riesgo שנ׳ (כא ד) וערפו שם gres ST .

El Pele Yoetz escribe:

חידוש

• [[ידוע]] מעלת המחדש חדושי תורה שהוא חשוב מאד בשמים ממעל עד שאמרו בזהר הקדוש (בהקדמה ז)) ד) שבונה שמים חדשים ועליו הכתוב אומר (ישעיה נא טז) לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון שערים המצינים בהלכה עמי אתה. אל תקרי עמי, אלא עמי (שם דף ה), שנעשה שתף להקדוש ברוך הוא. Igh דם אדם אינו חיב אלא כשעורו, רק שיעמל בכל כחו לחדש חדושי תighatal, ד riesgoנech ל riesgo בתנ בתנ''ךך''''ס'ס א az. ס, והוא תקון גדול לכל עון ולכל חטאת ובפרט לעון פגם הברית, שהזרע יוצא מן המח ותקונו שיטרח במחו לחדש חדושי תורה ובפרט בשבת חשוב מאד כשמחדש חדושי תורה, כאשר הפליג בשבחו בזהר הקדוש (ח''ג דף קעג) מה מגיע אליו ומה נעשה יקר וגדלה לנפש אביו ואמו (כבר יצא עת''ק לשון הזהר הקדוש בקנטרס ''אורות אי''). ולמי שאין ידו משגת לחדש חדושי תורה מדעתו, כבר יש תקנر שילמד חדושי תechonc ת אשר כבר עש Estáatal. Igh זאת ישתדל מאד כל ivas, ספר לפחות ללמד בשבת דבר חדש, ″ א אינו יודע ספר ישתדל לשמע בלמודים מפי סם דבר חדש שר לא ידעecc. וגם למוד ספר הזהר הקדוש אף באין מבין חשוב כאלו חדש חדושים Ighאחד erior. ואין קרבנות,הכותב, חדושי, תורה, מכפר, עליו, כאלו, הקריב,. Empכתבech גם כן שעתיד אדם לתן את Unidosדין על שגלו לו חדושי תורículo echich כתבם, שלא גלech לech אלacion על ש שיכתבם ículoriba ממנech ech. ומי יתן והיה שיכתב אדם כל אשר שומע חדושי תורה מילדותו והיה יכול לעשות טוב מדברים מתוקים מדבש ונחמדים מזהב, ואף שיש דברים שכבר המה בכתובים, אבל יש הרבה שעדין לא נתנו לכתב, ועל כל פנים היה יותר טוב מאד ללקט ביחד כל אשר ישמע דברים מתוקים וחריפים, וחסד היה עושה עם אותן שאין בידם אותם ספרים וילמדו הדבר מתוך ספרו ומנה ומניהו יתקלס עלאה: [[וכאשר]] גדלה מעלת הלומד חדושי תורה כל קבל דנא רע ירוע למי שאוהב לשמע חדושי והבלי העולם הזה, רעתו רבה שמתוך כך מרבה בבטול תורה , . ולו בכח יגבר איש אשר גבר עליו יצרו והרגל, יחיש מפלט לו empreroדחק את עצמו לשנא את siendoza Ech אמרו רבותינו ז''ל (כתובות erior, ב) אל ישמיע אדם לאזניículo דברים בטלים שرzaם נכו product תחלر לאribaבר. Igh דבר טγב שלא Ωרגל בו ולמשך ידו מעשות כל רע ש riesgo בו צריך חזוק ושיעשر מלחמ caso

Tshuvas Maharit #100 habla de un cierto jacham que darshan en el nombre del Zohar 'מאן דאשתדל באורייתא לא מתבעי מיניה דינא כלל', 'quienquiera que estudie Torá', no será juzgado.

Se pasa toda la tshuvá trayendo chazzal demostrando que esto no es cierto. Encontramos que la mishná dice que el aprendizaje no es el enfoque, sino las mitzvot. Hubo grandes tzadikim que murieron porque solo estaban involucrados con la Torá y no con gemilas jesed. La guemara dice que lo único que le preocupa a Hashem en este mundo es nuestro temor al cielo.

El único Chazzal que puede haber insinuado esto fue la guemara en Chagiga que compara un Talmid Chacham con una salamandera (la criatura mítica) que no es dañada por el fuego, así también un Talmid Chacham no es afectado por el fuego de Gehinom. Pero él dice que todo el Chazzal mostró cómo Hashem es aún más exigente con las personas cercanas a él, lo que significa que no podemos tomar estas palabras al pie de la letra. En cambio, sugiere que la intención es que la salamandera no se dañe mientras esté en el fuego, así que el Talmid Chacham mientras permanezca en el beis midrash aprendiendo, no pecará y, por lo tanto, no estará sujeto. a los fuegos de Gehinom.

Termina diciendo que alguien le trajo el Zohar y que la intención era completamente diferente a la citada. Lo que el Zohar significaba era que mientras alguien estudie Torá, ningún pecado vendrá a su mano, porque la Torá salva mientras uno esté involucrado con ella. Él prueba esto con el hecho de que el Zohar trae el drasha de 'charus al haluchos' cheirus, liberación del ietzer hara, liberación del malaj hamaves (shmos rabba 41 7).

Este es el proceso de dos pasos, no una tarjeta para salir de la cárcel.