¿Hacer trampa en un examen es un Averah?

R. Moshe Feinstein tiene una respuesta sobre hacer trampa. Le preguntó alguien que había oído que en las yeshivot permiten que los estudiantes roben las respuestas para los Regentes.

R. Moshe respondió que está absolutamente prohibido. No solo es geneivat da'at (engaño), también es geneivat mamon (robo monetario descarado) porque cuando alguien solicita un trabajo presenta su diploma que indica que tiene conocimientos en las materias que se enseñan en la escuela, por lo que si hizo trampa en el examen, entonces en realidad estás menos calificado para el trabajo.

Igrot Moshé CM 2:30

הנה בדבר שאלתו על מה ששמע שבישיבות מתירין להתלמידים לגנוב את התשובות להשאלות במבחני הסיום שעושה המדינה (רידזענס) כדי להונות ולקבל את התעודות שגמרו בטוב הנה דבר זה אסור לא רק מדינא דמלכותא אלא מדין התורה ואין זה רק גניבת דעת שג"כ אסור כדאמר שמואל בחולין דף צ"ד ע"א שאסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעתו של עכו"ם וכ"ש הכא שהוא גניבת דעת לכולי עלמא אף לישראל אלא דהוא גם גניבת דבר ממש דהא כשירצה לפרנסתו במשך הזמן להשכיר עצמו אצל אחד לעבוד בעסקיו ורוצים ברוב הפעמים במי שגמר היטב למודיו דחול והוא יראה לו התעודה איך שגמר בטוב ועל סמך זה קבלוהו שזהו גניבת ממון ממש ואין לו (לטעות) [לטעון] ולומר שאף אם קבלוהו לעבוד אצלו אדעתא דהכי הוא כמקפיד על דבר שאינו צריך שרשאי לשקר חדא דאף אם הוא אמת שאין להקפיד הוא Echriba קפידא echatal קבלתו igh שאסור לשקר בכל א. אף שאינו נוגע לשום דבר דאינו מerior.ב) וגם אם ידע שהוא משקר לא היה סומך עליו בכלום ויגרום שיחשוד לאחר כשיחסר איזה דבר דאותו לא יחשוד מחמת שלמד בישיבה ומחזיק לת"ח ואיש נאמן ויסלק להאחר ממשרתו אף שהאמת שהאחר לא לקח ואם היה יודע שזה שלמד בישיבה שיקר לו לא היה בטוח לסלק את האחר ועוד דכאן שמקפידין אינשי ודאי שייך להקפיד דיש ודאי דברים דמי שהוא בקי בלמודי חול הוא יותר יודע בעניני עסקי פרנסה ממשא ומתן וממילא ודאי אסור אף למחשבתו שירויח עי"ז בלמוד התורה שגם בשביל למוד התורה אסור לגנוב ואם חשקה נפשו בתורה אין לו לדאוג שמא לא ידע כל כך ולא יהיה לו סימן טוב עלייהו אבל האמת שאין בזה ענין בטול תורה דמאחר שהולך ללמוד למודי חול הוא רק עצלות בעלמא כשלומד באופן שלא לידע כי הזמן הוא עכ"פ מבטל ואדרבה מתרגל שלא לידע מה שלומד ומתרגל לעצלותח ואיש נאמן ויסלק להאחר ממשרתו אף שהאמת שהאחר לא לקח ואם היה יודע שזה שלמד בישיבה שיקר לו לא היה בטוח לסלק את האחר ועוד דכאן שמקפידין אינשי ודאי שייך להקפיד דיש ודאי דברים דמי שהוא בקי בלמודי חול הוא יותר יודע בעניני עסקי פרנסה ממשא ומתן וממילא ודאי אסור אף למחשבתו שירויח עי"ז בלמוד התורה שגם בשביל למוד התורה אסור לגנוב ואם חשקה נפשו בתורה אין לו לדאוג שמא לא ידע כל כך ולא יהיה לו סימן טוב עלייהו אבל האמת שאין בזה ענין בטול תורה דמאחר שהולך ללמוד למודי חול הוא רק עצלות בעלמא כשלומד באופן שלא לידע כי הזמן הוא עכ"פ מבטל ואדרבה מתרגל שלא לידע מה שלומת רגעח ואיש נאמן ויסלק להאחר ממשרתו אף שהאמת שהאחר לא לקח ואם היה יודע שזה שלמד בישיבה שיקר לו לא היה בטוח לסלק את האחר ועוד דכאן שמקפידין אינשי ודאי שייך להקפיד דיש ודאי דברים דמי שהוא בקי בלמודי חול הוא יותר יודע בעניני עסקי פרנסה ממשא ומתן וממילא ודאי אסור אף למחשבתו שירויח עי"ז בלמוד התורה שגם בשביל למוד התורה אסור לגנוב ואם חשקה נפשו בתורה אין לו לדאוג שמא לא ידע כל כך ולא יהיה לו סימן טוב עלייהו אבל האמת שאין בזה ענין בטול תורה דמאחר שהולך ללמוד למודי חול הוא רק עצלות בעלמא כשלומד באופן שלא לידע כי הזמן הוא עכ"פ מבטל ואדרבה מתרגל שלא לידע מה שלומת רגעז בלמוד התורה שגם בשביל למוד התורה אסור לגנוב ואם חשקה נפשו בתורה אין לו לדאוג שמא לא ידע כל כך ולא יהיה לו סימן טוב עלייהו אבל האמת שאין בזה ענין בטול תורה דמאחר שהולך ללמוד למודי חול הוא רק עצלות בעלמא כשלומד באופן שלא לידע כי הזמן הוא עכ"פ מבטל ואדרבה מתרגל שלא לידע מה שלומד ומתרגל לעצלותז בלמוד התורה שגם בשביל למוד התורה אסור לגנוב ואם חשקה נפשו בתורה אין לו לדאוג שמא לא ידע כל כך ולא יהיה לו סימן טוב עלייהו אבל האמת שאין בזה ענין בטול תורה דמאחר שהולך ללמוד למודי חול הוא רק עצלות בעלמא כשלומד באופן שלא לידע כי הזמן הוא עכ"פ מבטל ואדרבה מתרגל שלא לידע מה שלומד ומתרגל לעצלות

אבל ברור שעצם הדבר ששמע מע"כ הוא שקר משונאי הישיבות ומאלו שרוצים להחריב הישיבות ולהעליל עלילות ברשע כי אדרבה ידוע שבני הישיבה הם מאלו שאף בלמודי חול עדיפי מתלמידים שלומדים בבתי ספר שלהם ואל יחוש להשמועות של שקר אף שהיה נכתב זה בעתון מפורסם לשונא תורה ויראי ה ' ויכול מע"כ לומר בפה מלא שהוא שקר וכזב משונאי תורה ודת ישראל

Es un pecado, y es básicamente una forma de robo.

Después de investigar un poco, descubrí que Guemara trae el concepto de Gneivas Da'as , que es el robo del intelecto. Este sitio explica muy bien este concepto.

Recuerdo que a Rav Aviner se le hizo una pregunta muy similar. Él responde al final de esta página .

para citarlo

Pregunta: Escuché que está permitido hacer trampa, ya que no es "Genevat Da'at" (engaño), ya que los maestros saben que se hace trampa, y sería "un decreto que la comunidad no puede cumplir [y que, por lo tanto, no es vinculante]". Además, en nuestra institución, existe una seria competencia entre los estudiantes para ser aceptados en un programa en particular, cuyas materias principales son matemáticas, inglés y Talmud, y los estudiantes son aceptados en función de su clasificación relativa de calificaciones. Dado que hay trampas desenfrenadas en todas las materias, pregunto si yo también puedo hacer trampas, ya que es probable que de lo contrario me perjudiquen.

Respuesta: ¡Dios no quiera que esté permitido hacer trampa en los exámenes y cosas por el estilo! Es "Genevat Da'at" (Rambam, Hilchot Deot 2:6), que es una prohibición de la Torá según la mayoría de las autoridades (Smag, Negative Mitzvah #155), y está incluida en la prohibición de "No robar". Esto se debe a que "robar la mente" (es decir, el engaño) se considera robar, como dice [cuando Laván acusó a Ya'akov], "Me robaste la mente" (Bereshit 31:26), y "Avshalom robó la mente de la gente". de Israel" (Shmuel 2 15:6).

Además, es posible que también se esté violando "Alejarse de una cuestión de mentir", que es una prohibición mucho más amplia que "No mentir", ya que también incluye mentiras indirectas, varias estrategias, e incluso provocar indirectamente un malentendido por parte de el silencio de uno, como vemos en todos los ejemplos en el Talmud (Shevuot 30-31).

Además, incluso sin ningún verso, está claro que hacer trampa muestra una falta de integridad. Para que una persona estudie Torá, primero debe tener integridad, un rasgo de carácter ético que es tanto elemental como general. Solo sobre sus cimientos se puede construir la santidad de la Torá. La afirmación de que "los maestros saben que los estudiantes hacen trampa" no lo hace permisible, al igual que el hecho de que la policía sepa que hay ladrones no valida el robo. De hecho, es todo lo contrario: la fuerza policial utiliza este conocimiento para evitar robos. Del mismo modo, el conocimiento de un maestro de hacer trampa no significa aprobación, sino todo lo contrario. La prueba es que si un profesor descubre que un alumno hace trampa, lo castigará.

La afirmación de que la prohibición de hacer trampa "no es un decreto que la comunidad pueda cumplir" tampoco se aplica, porque este no es un nuevo decreto, sino un antiguo decreto del Creador que nos ordenó tener integridad. Gracias a Di-s, muchos estudiantes no hacen trampa. En cuanto a la preocupación de que estarás en desventaja si no haces trampa, esto tampoco es motivo para el permiso. Muchas veces las personas íntegras sufren las consecuencias de su honestidad, pero "Es mejor para mí ser llamado tonto toda mi vida que volverme malvado frente a Di-s aunque sea por un momento" (Mishnah, Eduyot 5:6). El robo de otras personas no te permite robar. Al final, la verdad ganará y las personas de verdad serán los líderes del mundo.

Me gustaría agregar a la excelente respuesta de Gabe12, que incluso si no se puede encontrar una regla específica de que hacer trampa en una prueba es avelut, en realidad no importa. Todavía va en contra del principio de Kedoshim tihiyu (Y serás Santo). Que algo no parezca expresamente prohibido no significa que esté permitido.

El comentario del rabino Rosenzweig sobre torahweb hace un punto completo sobre cómo esta forma muy estrecha de definir averahs es esencialmente en sí misma una averah.

Mientras que Rashi y el Rambam se centran principalmente en la necesidad de ser escrupulosos para resistir el pecado y la tentación en general y específicamente en lo que se refiere al tema de las arayot, el Ramban proyecta la obligación de cultivar la kedushá como un enfoque fundamental de la vida halájica. Formula kedoshim tihiyu como el requisito para esforzarse por internalizar los valores halájicos, asegurando su aplicación más allá de la norma obligatoria. Parece ampliar este análisis para argumentar que la kedushá se relaciona con el cultivo de una personalidad religiosa ("aval ha-perishut hi... she-baaleha nikraim perushim"). De hecho, el Ramban condena enérgicamente a las personas que abusan y explotan el sistema halájico al observar escrupulosamente la letra de la ley halájica, pisoteando siempre sus valores fundamentales y contraviniendo sus principios más sagrados. Kidoshim tihiyu,