La última de las Sheva Berajot (7 bendiciones) que se dice bajo la jupá de la boda , así como después de sentarse en la banca durante el resto de la semana, incluye un reconocimiento a Di-s por crear tanto "Sasson" como "Simcha". La bendición también cita un verso de Yirmiyahu (Jer.) 33:10 que se refiere a la voz de "Sasson" y la voz de "simcha".
Dos preguntas:
¿Cuál es la diferencia en significado / matiz?
En la 7ª bendición, considerando que menciona diferentes "grados" de "alegría" ( gilah, rina, etc. ), sólo estos 2 se separan del resto, y van seguidos de las palabras chatan v'kallah (novia y novio). Dado que estos dos artículos están conectados con la novia y el novio, ¿qué hace que estos dos sean más "especiales" o "únicos" de los demás?
El Vilna Gaon afirma que la simjá puede existir internamente, pero el sasson es un nivel mayor de simjá donde se manifiesta externamente a través de tus acciones. Es por eso que decimos "Yasis alayich elokayich kimisos chassan al kallah" - durante la boda él está más que feliz, está "lleno de alegría".
R. Shmuel Bornsztain explica que Simcha es alegría que surge gradualmente y con ecuanimidad, mientras que Sasson es un repentino estallido de alegría. Sasson es una forma más fuerte de alegría pero no dura mucho. Simcha es una forma más débil de alegría pero es duradera.
Shem M'Shmuel Yom Hakipurim Año 5672
בש"ס סוכה הנהו תרי מיני חד שמי' ששון וחד שמי' שמחה א"ל ששון לשמחה אנא עדיפנא מינך דכתיב ששון ושמחה ישיגו וגו' א"ל שמחה לששון אנא עדיפנא מינך דכתיב שמחה וששון ליהודים, א"ל ששון לשמחה חד יומא שבקוך ושויוך פרוונקא דכתיב כי בשמחה תצאו א"ל שמחה לששון חד יומא שבקוך ומלו בך מיא דכתיב ושאבתם מים בששון א"ל האי מינא דשמי' ששון לר' אבהו עתידיתו דתמלו לי מים לעלמא דאתי דכתיב ושאבתם מים בששון א"ל אי הוה כתיב לששון כדקאמרת השתא דכתיב בששון משכי' דההוא גברא משוינן לי' גודא ומלינן בי' מיא והמאמר פלאי והמהרש"א פירש שבדרך היתול אמר מין אחד לחברו כן ודבריו אינם מובנים כי תורתנו הקדושה איננה מקום להעתיק בה דברי התולים ובודאי עניני חכמה ולימוד לאדם נרמזו כאן ומפי כ" ק אבי gresdoGresiante כי זر רק צורך לעבוד ve
ולפי דרכו יש לפרש כל המשא והמתן מה שבין המינים ובין המין לר"א על דרך זה דהנה שמחה היא הבאה לאדם בהדרגה וישוב הדעת וששון הוא הבא פתאום וכן נראה ממאמר הכתוב שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב והנה מציאה היא דבר הבא פתאום לאדם בלתי התכוון אליו מקודם ע"כ נקרא שש ושש וששון הם מגזירה אחת והנה ידוע שהפילסופים פקרו במצוות מעשיות באמרם שהתכלית היא רק שהנפש תקנה מדות טובות ובשיטתם זאת הלכו גם המינים האלו והם ביניהם חלקו רק מה טוב יותר אם שמחה הבאה בהדרגה וישוב הדעת שנתעצם בנפש [כי הכל מודים שהעצבות היא תכונה רעה בנפש] או ששון הבא פתאום כי באשר בא פתאום נרגשת הנפש יותר ומייתי ששון מקרא ששון ושמחה ישיגו דאקדים קרא ששון לשמחה והיינו שע"י הששון שנרגשת הנפש פתאום יבוא אח"כ גם לשמחה בישוב הדעת. Ighatal מייתי מקרא שמחر ech. לי importaadas
ובענין זה יש מקום לדברי שניהם שבאמת לכל אחד יש מעלה מה שאין בזולתו שששון הבא פתאום יש בו רגש יותר מאילו הי' בה בהדרגה אבל לעומת שבא כן ילך בין לילה הי' ובין לילה אבד ושמחה הבאה בהדרגה יש בה מעלה שמתקיימת ביותר אבל איננה כ" כ ברגש חזק וע"כ הובאו דבריהם בש"ס אבל בעיקר הדבר שתפסו במשלם שזה תכלית האדם בא ר' אבהו והכה על קדקדם שלא כן הדבר רק כמו נאד לשאוב בו מים, ואם יהי' לאיש נאד מוכן אבל לא ישאב בו מים רק יעמידנו אצלו ריקם ימות בצמא כן הוא זה שהנפש תשאר ריקה ונעורה ותלך לאבדון ולא יועילו לה השמחה והששון שהיו לה בעודה בזה העולם וכמו שמסיים שלמה המע"ה ספר קהלת את אלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם
El Malbim (ver aquí una lista de fuentes donde dice esto) explica que Simcha es felicidad en el corazón (es decir, hacia adentro), mientras que Sasson es "exterior", felicidad/celebración revelada.
Editar: me topé con una fuente que parafrasea al Lubavitcher Rebbeh, quien sugiere que lo contrario es cierto, a saber, que Sasson está hacia adentro y Simcha hacia afuera (pero está de acuerdo en que Sasson es una "felicidad más fuerte" aunque por una razón diferente):
Gres. בעיון יתר מגלים כי מדובר בחילוק erior. כתוצא para מכך ה"שמח eccion "γיא בגלech riba echatal"ששון" ב riesgo, מכי producriba שעניין חיצículo (שמחر) מוליד שמח caso
Fred
Fred
DanF
DanF
Fred