Mi comunidad elegida, como toda comunidad, supongo, tiene su propio cuerpo de minhagim, horaos, chumras, hiddurim y halajás normativos distintivos. Todos, incluidos los hiddurim, son observados con un alto grado de compromiso por una cohorte sustancial que ve esto como una cuestión de lealtad y amor. La gente no tiende a desviarse de ellos debido a los viajes, la conveniencia o el minhag hamakom.
Pero estoy tratando de aprender más sobre las halajot de yuhara, según las cuales parece que puede estar prohibido ir más allá de la halajá básica en público si otros no hacen lo mismo.
A partir de aquí, parece que en al menos un caso, un no erudito de la Torá puede hacer una práctica "extra" en público siempre que todos los eruditos de la Torá y algunos de los balabatim lo estén haciendo. Y del Rema citado aquí , puede hacer algo "extra" si está involucrado en "prishus y jasidut" en general. Por supuesto, él puede (¿debe?) hacer lo que es correcto l'chatchila incluso si los demás están haciendo menos o menos. Sin embargo, parece que se desaconsejan otras desviaciones de la norma.
¿Es realmente yuhara mantener, digamos, los estándares de kashrut todo el tiempo? Leí una fuente que decía que no beber cholov stam no es yuhara, quizás porque este "acto" es completamente pasivo. Pero cuando se trata de exigir CY keilim, o, muy complicado, rechazar la carne de sus anfitriones de Satmar Shabat, usted va a sobresalir. Y, sin embargo, no puedo imaginarme permitiendo o exigiendo yeridah en un asunto como kashrut solo porque "otras personas lo están haciendo".
¿Cuál es una guía general para qué tipos de prácticas son doche y no doche hilchos yuhara? (¿Hachlatos/nedarim/chazakos personales? ¿Cosas de las que tiene un placer espiritual genuino, o una fuerte necesidad espiritual de hacer? ¿Minhagim comunitario y familiar? ¿Directrices explícitas de los líderes religiosos de su comunidad? Decisiones del poskim de su comunidad ? Chumras que todos en su comunidad guardan?) Agradecería las fuentes "canónicas" si existen.
Relacionado: ¿ Cuándo se debe cambiar el Minhag por el Makom (y cuándo no)?
Esta no es una respuesta completa, pero...
Hay un responsum interesante de R. Sherira Gaon . La pregunta que se le planteó fue qué se debe hacer en un lugar donde la gente no usa tefilín. Específicamente, ¿hay un problema de yuhara si usas tefilín cuando todos los demás no lo hacen? La pregunta se agravó con un factor adicional, a saber, que la persona que usa tefilín podría no ser la más escrupulosa de las personas en su otra actividad religiosa, acentuando así la yuhara al cumplir específicamente la mitzvá que nadie más está haciendo sin preocuparse por el otras mitzvot.
La respuesta de R. Sherira fue bastante enfática. Comienza diciendo que el concepto de yuharaes aplicable a algo que es piedad extra y no ley estricta. Luego afirma simplemente que los tefilín son un mandamiento bíblico y que no hay forma de eludirlo. No se puede dejar de cumplir un mandamiento bíblico debido a tales preocupaciones. Incluso si la persona en cuestión es un judío horrible en general, no cambia el hecho de que todavía tiene la obligación de usar tefilín. El hecho de que no cumpla con otras mitzvot es una vergüenza, pero no tiene un impacto halájico en su obligación de cumplir con esta mitzvá. R. Sherira agregó que si la persona en cuestión es una persona respetada, hay más razón para que use tefilín públicamente para que el resto de la gente siga su ejemplo y comience a cumplir la mitzvá, y para que no lo haga. sería una profanación del nombre de Dios.
Dicho esto, R. Sherira señaló que si la persona en cuestión es realmente un "judío malo", entonces podría oler a yuhara que la única mitzvá que cumple es la que nadie más cumple. En tal caso, la persona aún debe usar tefilín (como se mencionó anteriormente, ya que es una obligación bíblica) pero debe hacerlo en privado para no demostrar yuhara .
De este responsum podemos derivar dos cosas importantes:
El responsum se puede encontrar en Teshuvot U'Peirushei R. Sherira Gaon 1:2, y con pequeñas diferencias en Teshuvot HaGeonim Im Teshuvot U'Pesakim Mei'Chachmei Provencia §76.
Aquí está el texto real del responsum:
תשובות ופרושי ר' שרירא גאון א:ב
וששאלתם אמרי' בגמר' פושעי ישראל בגופן אמר רב קרקפתא דלא מנח תפילי והאידנא מאי טעמ' זלזלי ביה רוביה דעלמ' אי משום מעשה דאלישע בעל כנפים כבר פירשו גאונים הראשונים ההוא בשעת השמד ויש מקצת התלמידים שמניחין תפילין מי מחזי כיוהרא או לא או דילמ' קיומי israel
הכין חזינא דבארץ ישראל מימים הראשונים כיון דנפישי שמדא ולא יכלי לאחותי תפילי אשתכחן מנהון ובבל טובא הוו זהירין וביותר רבנן יושבי מדרשות והוא איכא בתי דמיעבדן בהון תפילין ומאן דניחא ליה אתי וזבין כדקאמר ליה אביי לרבינא תפילין השתא בי רב חבו שכיחי ושאר העם בחוצות לא הוו קבעין israel
וכיון דהוה אתו מארץ ישראל להכא לא מחתינן תפילי ואזלי' מהכא להתם ואשכחין ראשותא ורבנן דלא מחתין תפילי אימעוטי קליקלי בכל דור ודור דאידמי להון לשאר עמא דצריכות גוף נקי כאלישע בעל כנפים וטובא פרישו להון ראשונים דלא צריכין השתא כיון... והוה מחלין על נפשיהון ואמעיטו אבל לאשתכוחי לגמרי חס ושלום דאישתכחו וטובא איכא במדינאתא וברוסתקי רבנן וקשישי דמחתין תפילין ןזהירי רבנן לאחויי להדדי קשר של תפילין כדחוו למשה דחוו ליה מן שמיא דאמר רב חנא בר ביזנא אמ' ר' שמעו' חסידא וראית את אחורי מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה קשר של תפילין מאחורorcículo echר דקא מכרזיננא ומודעיננא כדר 'חיware בר אבא אמ' ר 'יוחנן כל aunque קא קרית שמע בלאתפיןין כículoל az.
ומאן דקבע להו חס ושלום דמחזי כיוהרא [וליכא למיחש ליוהרא אלא] מידעם דלא מיחייב ביה ועביד ליה רבים מידת חסידות כיון שכולי עלמ' לא קא מימנעי מן ההיא מילתא והוא קא מימנע מינה או דקא עביד מאי דלא קעבדין כולי עלמ' מיחזי כיוהרא כדתנן חתן פטור מקרית שמע ותנן בהדא חתן אם רוצה לקרות את שמע לילה הראשון קורא רבן שמעו' בן גמליאל או[מר] לא כל הרוצה ליטול את השם יטול ואף על גב דבהא לא חיישי רבנן ליוהרא ורבן שמעו' בן גמליאל קא חייש ליוהרא באידך קא חיישי רבנן ליוהרא דקאמ' רבן שמעו' בן גמליאל יעשו כל אדם עצמן כתלמיד חכם כתלמידי חכמים אבל רבנן לא קאמרי הכי משום דחיישין ליוהרא וכולהו בדבר שאין חייב בו אבל תפילין דכל אדם חייבין בהם ומשום דאחריני פשעין מאן דלא פשע לא מחזי כיוהרא אבל ודאי אי אניש פריצא הוא ולא ידע בשמור מצות והדא מילת'דרבים פושעים (בההוא) [בה הוא] דקא מזדהר ביה אבל מילי אחרנייתא דרבים זהירין בהו קא פשע אית למיחש ליוהרא ולמימנעיה לא איפשר דהא[י]כין מימנע אדם ממצוה משום דקא פשע מן חדא מימנע מן חדא אלא אי הכי הוא מיבעי ליה לאחותיה בביתיה ושלא בפני רבים [דאמרין] מאי טעמ' זהיר האי בהדא מצוה מכל מצות אלא לאחויי יוהרא אבל אי גברא דלא פריץ דלא ידע דפשע במצות אף עלגב דלא ידיע בגוף נקי ובזהירות וחסידות לא מיחזי כיוהרא ואיכא למימ' דאחרין נמי כד חזיין ליה עבדין כוותיה וביותר מאן דאיתיה גברא רבה קשישא מעליא דאי לא קבע קאי בעון דחילול השםדאחרין נמי כד חזיין לי importa עבדין כו produceccion años.דאחרין נמי כד חזיין לי importa עבדין כו produceccion años.
תשובות הגאונים עם תשובות ופסקים מחכמי פרובינצא סימן עו
וששאלתם אמרי בגמר'פושעי ישראל בגופן אמר רב קרקפתא דלא מנח תפילי והאידנא מאי טעמא זלזלי ביה רוביה דעלמא אי משום מעשה דאלישע בעל כנפים כבר פרישו גאונים הראשונים ההוא בשעת השמד ויש מקצת התלמידים שמניחין תפילין מי מחזי כיוהרא או לא או דילמא קיומי מצוה עדיף היאך מנהג אדונינו ומנהג הישיבה ואם לא נהגו בכך מאיזה טעם ילמדנו אדונינו הכין חזינא דבארץ ישראל מימים הראשונים כיון דנפישי שמדא ולא יכלי לאחותי תפילי אשתכחן מנהון ובבבל טובא הוו זהירין וביותר רבנן יושבי מדרשות והוא איכא בתי דמיעבדן בהון תפילין ומאן דניחא ליה אתי וזבין כדקאמר ליה אביי לרבינא תפילין השתא בי רב חבו שכיחי ושאר העם בחוצות לא הוו קבעין דצריכין למנגע בגוים ודלמא חייפין בהו נדות וזבות אבל בעת תפילה קבעינן וכיון דהוה אתו מארץ ישראל להכא לא מחתינן תפילין ואזלי מהכא להתם ומשכחין דאשותא ורבנן דלא מחתין תפילין אימעיטי קלי קלי בכל דור ודור דאידמי להון לשאר עמא דצריכות גוף נקי כאלישע בעל כנפים וטובא פרישו להוןראשונים דלא צריכין השתא כיון והוה מחלין על נפשיהון ואמעיטו אבל לאשתכוחי לגמרי חס ושלום דאישתכחו וטובא איכא במדינאתא וברוסתקי רבנן וקשישי דמחתין תפילין וזהירי רבנן לאחויי להדדי קשר של תפילין כדהוו למשה דהוו ליה מן שמיא דאמר רב חנא בר ביזנא אמר ר' שמעון חסידא וראית את אחורי מלמד שהראהו הקב"ה למשה קשר של תפילין מאחוריו ותדיר דקא מכרזיננא ומודעיננא כדר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן דאמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן כל הקורא קרית שמע בלא תפילין כאילו הקריב עולה בלא מנחה זבח בלא נסכים ומאן דקבע להו חם ושלום דמחזי כיוהרא מידעם דלא מיחייב ביה ועביד ליה רבים מידת חסידות כיון שכולי עלמא לא קא מימנעי מן ההיא מילתא והוא קא מימנע מינה או דקא עביד מאי דלא קא עבדינן כולי עלמא מיחזי כיוהרא כדתנן חתן פטור מקרית שמע ותנן בהדא חתן אם רוצה לקרות את שמע ""ג דבהא לא חיישי רבנן ליוהרא ורבן שמעון בן גמליאל קא חייש ליוהרא באידך קא חיישי רבנן ליוהרא דקאמר רבן שמעון בן גמליאל יעשו כל אדם עצמן כתלמידי חכמים אבל רבנן לא קאמרי הני משום דחיישין ליוהרא וכולהו בדבר שאין חייב בו אבל תפילין דכל אדם חייבין בהם ומשום דאחריני פשעין מאן דלא פשע לא מחזי כיוהרא אבל ודאי אי אניש פריצא הוא ולא ידע בשמור מצות והדא מילתא דרבים פושעים בה הוא דקא מזדהר ביה אבל מילי אחרנייתא דרבים זהירין בהו קא פשע אית למיחש ליוהרא ולמימנעיה לא איפשר דה[י]כין מימנע אדם ממצוה משום דקא פשע מן חדא מימנע מן חדא אלא אי הכי הוא מיבעי ליה לאחותיה בביתיה ושלא בפני רבים [דאמרין] מאי טעמא זהיר האי בהדא מצוה מכל מצות אלא לאחויי יוהרא אבל אי גברא דלא פריץ דלא ידע דפשע במצות אע"ג דלא ידיע בגוף נקי ובזהירות וחסידות לא מיחזי כי producriba si«acionadamente למימר דאחרין נמי כד חזיelar ל לoncículo עבדין כ residibleג דלא ידיע בגוף נקי ובזرículoרות וחסידות לecer
Al Berko
Al Berko
Alex
loewiano
Alex
Yaacov Deane
Yaacov Deane
HSA
HSA
HSA