¿Cuál es la razón por la que no se te permite estudiar Torá shebictav por la noche?

Vi en algunos libros (Rav Belsky, Arizal) que no se te permite aprender torá Shebictav (Tanaj) por la noche sin comentarios. ¿Porqué es eso?

¿Los libros dieron alguna razón? ¿Qué libro del Arizal o Rav Belsky?
no, le pregunté a mi amigo que dijo algo sobre los demonios que te hacen daño. Lo vi en el libro de halajá de Rav Belsky. Escuché que viene de Arizal la fuente.
Rav Belsky y Arizal?! Esa es una combinación bastante interesante.
Halachically Speaking tiene un capítulo sobre esto.
Rivevos Efraín jelec 2:86
¿Qué pasa con Tikkun Leil Shavuos y Tikkun Leil Hoshana Raba?
Nota: ellos Torá Shebiktav casi siempre significó Jumash en particular, en fuentes tempranas.

Respuestas (3)

Mishne Berurah (238, Shaar HaTziyun 1) escribe que el Midrash (Pirkei d'Rebbi Eliezer 46 y Tanchumah Parsha Ki Sisa 36) escribe que a Moshe Rabenu se le enseñó la Torá Escrita durante el día y la Torá Oral por la noche. A partir de este Midrash, el Ba'er Hetev (2) (y Arizal [ed]) concluye que uno no debe aprender la Torá escrita por la noche.

El Pri Megadim escribe que está permitido estudiar Torá Shebeksav por la noche y el Shaar Hatziyun concluye que, incluso según los Machmirim , es solo una preferencia y no un issur.

Además, Yesod veShoresh Ha'Avodah (6:2) escribe que con un Peirush no hay problema de noche en ningún caso.

Con respecto a Tehillim (que es la Torá Escrita y según Arizal no se debe estudiar de noche), el Kaf Hachaim (237:9) escribe que el minhag es para recitarlo después de Chatzos, pero Aishel Avraham (Butchatch) escribe que no hay problema de noche pero luego agrega quizás solo con un minyan.

Ver edición Dirshu de Mishne Berurah, ibid) y también ver Yabia Omer OC 17

Algunos agregan que el viernes y la noche de Yom Tov no son problemáticos para aprender Torá Shebeksav según Arizal (Yosef Ometz 54). Algunos incluyen la noche del jueves (antes del viernes) también (Yesod veshoresh ha'avodah y otros. Consulte la nota al pie de página 32 de Piskei teshuvot)

¿Se aplica lo mismo a la Torá Oral durante el día?
@DoubleAA ¡Ese es un punto interesante! No vi ningún lugar en mi investigación para no aprender Torá Oral durante el día. Supongo que la Torá oral casi siempre tiene una referencia a la Torá escrita (cf. Kiddusihin 30, Rabenu Tam en Tosfos sv Lo) y, por lo tanto, no es problemática.
דדער ספר חק לישראל איז א סדר פון דער וואכענדיגער סדרה, עס איז אזוי מסודר אז יעדן טאג פון דער וואך זאל מען לערנען אביסל חומש רש"י, נביאים, כתובים, משנה, גמרא, זוהר. חומש לערנט מען די וואכנדיגע סדרה, זונטיג 6 פסוקים, מאנטיג 4 פסוקים, דינסטיג 5 פסוקים, מיטוículo 6 פסוקים, דאנערשטיג 5 פסוקים, א residir
@preferred Algunos permiten eso. Actualicé la respuesta. Este es un tema muy amplio y obviamente no estoy incluyendo todas las opiniones.

En el sidur del rabino Shabtai de Rashkov, que presenta kavvanot del Arizal (muchos libros lo hacen, es solo el que tengo a mano), dice, en la sección 'Kriat Shma she-al Ha-Mita':

אין ללמוד מקרא בלילadero כי Ωקechendo בלי פיר veza

Uno no debe aprender Miqra por la noche porque leer [Miqra] sin comentarios se encuentra en [el mundo de] Asiyyah, el lugar del fortalecimiento de los juicios severos, y no es apropiado despertarlos en el momento de su gobierno, en la noche. .

Para los cabalistas, parte del ritmo del tiempo es que durante la primera mitad de la noche las fuerzas del juicio ascienden en el mundo de עשיה. Además, para los cabalistas, diferentes tipos de aprendizaje, por ejemplo, aprender Mishnah, aprender Kabbalah, aprender Miqra, se encuentran en diferentes mundos. Dado que Miqra se encuentra en עשיה, no debe realizarse de noche.

El Arizal enseñó que Mikra, Torá She'bichsav (la Torá Escrita) no debe leerse por la noche. Sin embargo, traducir el Jumash a cualquier otro idioma, y ​​especialmente aprender el Jumash con el comentario de Rashi, que es la Torá She'be'al Peh (la Torá Oral), está permitido por la noche. Idealmente, sin embargo, el estudio de Chumash de cualquier manera debe hacerse durante el día.

Tehillim, según muchas opiniones, también está incluido en la orden del Arizal contra Mikra en la noche y, por lo tanto, tampoco debe recitarse en la noche. Es costumbre que incluso recitar Tehilim en forma de tejiná y bakashah (súplica), según algunas opiniones, incluso para alguien que no se encuentra bien, en lugar de estudiarlo, también debe evitarse por la noche.

Muchos poskim dictaminan que todo lo anterior no se aplica después de chatzos (medianoche), particularmente con respecto a Tehilim. Ciertamente, en el caso de un choleh she'yesh bo sakanah (alguien que está gravemente enfermo), Di-s no lo quiera, uno puede ser indulgente y decir Tehilim por la noche, especialmente si es después de chatzos.

שקו״ט בזر בכ״מ עפ״ד riesgoריז״ל בשע riesgo פ׳ ighאתחנן (ighícula וראה במשנ״ב שם בשעה״צ בריש הסימן.

Echatalbaבאו בזر כמر צדדי קech לriba באחרונים, ighאriba לرriba בכאן כל erior. Echich באנו אלא ל riesgoר במש״כ בכ״מ לرzaקל בלומד עם פירוש, ighatal ומובא כבר במ״ח מסכת השכיבה פ״א. (ובנוגע להמ״ח בכלל – ראה מה שכתבנו במ״מ וציונים להלכה יומית אות תצא שמט). וראה שו״ת אבני צדק יו״ד סי׳ קב שהעיר כבר מזה. ומ״מ, לכתחילה עדיף טפי לפני הלילה גם בכה״ג – ראה אג״ק חי״ג ע׳ שלא.

ולהרחבת היריעה בכ״ז, הנה כל האר״ש לפניך, כנסמן בספרים דלקמן – שו״ת יאי״.ס. שם ח״ז סי״ז. שמירת הגוף והנפש ספ״ד. פסקי תשובות במקומו. הלכה ברורה (יוסף) שם ס״ד ואילך. בתורתו יהגה ח״ד פ״י. קובץ אור ישראל חו׳ טז ע׳ קל ואילך. ובקשתם משם.

והנה; וכמה סברות בדבר – שיתכן שמקרא (לעניננו) היינו רק חמשה חומשי תורה, או שאמירת תהלים נחשבת כנגעים ואהלות (ראה אצלנו במ״מ וציונים להלכה יומית אות שפב), וה״ז כלימוד תושבע״פ, או״י שבאומרו דרך שירות ותשבחות שאני . Ighatal, נתפשטر onc. Mostrando לرיר גם באמירת ת riesgoם, עכ״פ עד חצות erior. וראה גם הנסמן במאסף לכל המחנות ס״א סקל״ח. שו״ת יצחק ירנן ח״א סכ״ו. מנהגי החיד״א או״ח ח״א סכ״ב ס״ב. ומשם באר״ה.

ואדרבה, במדה מסויימת, אמירת תהילים – שאינה בגדר לימוד והוא ללא פירהשה ר.ת.

Ech שבפסוקים שבסדר ωתפל Unidos (ערבית, סדר ספ riesgo, קידוש לבנر, קשע riesgo ech, ″ ech לקר compañíaendoadamente siadamente. ST. משמ״ש ס״מ סק״ו (גם לגבי שיעורי לימוד. ושם, בנוגע ל riesgo שidamente ״ת בית ישרecerg. שיעור חומש היומי הוא עם פירש״י). נימוקי או״ח סרל״ח (בפסוקי דרחמי בקשע riesgo, של riesgo שאני. Igh כה״ח סקל״ז סק״ב (תהלים קאפ׳ קכא בתפילת ערבית, למנהגם). שו״ת בצה״ח ח״ד סמ״ד.

Ighא יוקשículo בעיניך ממש״כ בשע riesgo (דרושי Siza marchaל Unidos, תפילת ערבית בתחילתículo) ש riesgoup פסוקים הנ״ל בעל כרחך ליישב כנ״ל. (אלא, שבלא״ر מechich בכ״מ שγ campirז״ל erior. לפני צאidar

[והנה כי כן הוא גם במש״כ שם בשעה״כ בנוגע לאמירת מזמורים במוצ״ש. Ighatal Ωatal, מכאן ב riesgo״ט בנוגע למוצ״ש אם אפ״ל מקרא (igh.

Empעech, שכתב מ riesgo בסידור חמדת ישראל (תפילת ערבית) לפרש מד״ע, ש riesgo לפי שסדר erior. Ighícula עech, אלא שכת״ש ש riesgoribaמרם לא Ω יד כאדם erior.

(″ Gres. בסידורículo לech מזמור שלם דוקא - ST. ׳ חמדת ישראל שם בדעת γאריז״ל שאמר פסוקים Unidos, בכדי שלא לומר קדיש על ריקם). Igh מזמור הנ״ל דא - ראر. ס¶ רלז רלז. Ech.

וד״ז שייך גם לנשים – ראה שו״ת רב פעלים בסוד ישרים ח״א ס״ט. (אלא שבמש״כ לענין תיקון חצות – ראה כה״ח ס״א סקט״ו). וי״ח בזה.

לאידך, פשech, שמי שאינו יודע כ״א מקרא א para ת riesgoם לא יתבטל מלימודו — ראidar פתח עינים לγחיד״א ברכech ג, ב, ב. חסל״א סרל״ח סק“י. עיקרי ecimiento או״ח סכ״ב סקנ״ז בשם ככר לאדן ל riesgoד״א (ighícula oficículo בככר לאדן לקוטים ס״ر סק״ג). בא״ח ש״א פקודי ס״ז. שו״ת מהרש״ם ח״א סקנ״ח. בצה״ח שם. Empבאמת, כבר קדמם בח״י (שבת פח״י), וידוע שבד״כ erior. . וי״ל. .

ולענין תהילים לחולה (לפני חצות) – רבו בזה הדעות והמנהגים. והנה, בשו״ת רב פעלים ח״ב ס״ב החמיר מאד, גם למקשה לילד וכה״ג. והחרה החזיק אחריו בשו״ת יבי״א הנ״ל (ולא נקט בכחא דהתירא, כדרכו). אבל ראה חזו״ע להנ״ל אבילות ח״א ע׳ יט. וראה גם בשו״ת צי״א ח״ח ע׳ סב. שם חי״ז ס״ג. בא״מ ח״ד סכ״ב. בצה״ח שם סמ״ו.

Echאם כי דעת כו״כ מ riesgo תהילים אגרא דהילולי ע׳ קעט (מהרה״צ מנאסויד). אדיר במרום סקאליע אות שפז (ע׳ קפז). זכור לאברהם (קאהן) סס״ב סס״ז. . וראה זה פלא, שכן נהגו להחמיר גם בחוגי המוסר – ראה ס׳ זכרון בית קלם ע׳ כ׳.

Echatal גם לפמש״כ באג״ק (חי״ט ע׳ שסט. Igh. רacion גם חכ״ב ע׳ כו) שצ״ע גם בנוגע לאמירת ד׳ מזמ azza ת riesgoליםיםibilidad שיני, אף שonc. ). ומ״מ, בחושבי״ס כמדומה ברור שנהוג עלמא להקל.

. וכמדומה שכן המנהג בכ״מ. . ושקו״ט בדעת החיד״א, במנהגי החיד״א שם. .

ומעתה, בנוגע ללילי שויו״ט – הנה בליל שישי כ׳ להדיא בשעהמ״צ להתירא. ועפ״ז כ׳ בשו״ת יוסף אומץ להחיד״א סנ״ד, שהדברים ק״ו בליל שבת. וכ״ה בכ״מ. (ויש שהוסיפו גם בנוגע למוצ״ש, וכנ״ל. ואכ״מ). Ech כתבech כו״כ לرza גם בנech ליל יו״ט (שו״ת מ riesgo ח״א סקנ״ח ד״ riesgo ״מ – ראה שו״ת לבו״מ מהדו״ת או״ח סקפ״ו). וראה שו״ת שיח יצחק או״ח סקט״ז.

אמנם, בארצה״ח ס״א ב riesgoר לארץ סקל״ו כ׳ עפ״ד erior. וא״כ אין הכרח בנוגע לשאר יו״ט. [Ighatalumpעיר, שע״פ דא״ח, ביו״ט יש קצת יניקadero ech מותר במלאכת א residir

וממש״א תושב״כ בסדר תיקון ליל שבועות – אין ראי׳, לפי שהוא מסדר היום. ועו״כ לחלק באו״א, ראה הנסמן בקובץ אור ישראל שם (הע׳ 11). וממוצא דבריהם אתה למד לכאו׳, שהחמירו גם בליל יו״ט. Ighícula גם ע״פ דא״ח, בטעם מر שליל שבועות Unidosacionendo ל riesgoפך מכל erior. וראה הנסמן בהערות המו״ל שם לכו״כ דרושים עד״ז. ולהעיר מאג״ק חי״ג ע׳ קלג.

. (ובאג״ק חכ״ב ע׳ רצב: מלבד ביום aunqueכפribaם igh empכיו״ב, igh ״ה – לשי׳ קאזיל להתיר באמירת תהילים, כנ״ל, ובפרט לחולה). ומ׳ ג״כ דלא שמיעא לן להתיר בכל לילי יו״ט.

ועפ״ז, ראיתי לכמה חכמים שכתבו שמנהגנו להחמיר גם בליל שבת. אלא שהדבר תמוה, היאך אפ״ל להקל בליל שישי, ולהחמיר בליל שבת. Igh צ״ע צ״ע לומר שלימוד מקרא בליל שבת מעורר דינים - ש riesgo כל דינין מתעברין מינriba, ″ וין כאן בית מיחוש. Ech .שטא י״ל שלא נחית כ״א לפרט erior. ידeccש בנוגע לליל ר״ riesgo echosamente, משא״כ בליל שבת, שפשוט להיתרא. 26). ועדיין, דבר ההשמטה אומר דרשני.

Gres כן כן, של׳ erior שער erior. Γלימוד ve. ומשמע שאי״ז היתר מרווח, וקאי רק על קריאת כ״ו פסוקים שנזכרו שם. ועד״ז הוא בנגיד ומצוה ס׳ תיקון חצות. (וראה גם היום יום ד׳ טבת). [ולהעיר שיש שכתבו ללמוד כ״ו פסוקים רק אחרי חצות הלילה]. Ighאכן יש שכתבו כן למעשر, שאין לקרוא בליל שישי כ״א כ״ו פסוקים erior, ראidar

Ighatal, שבשעرza שם כ׳ בנוגע לליל itud שאribaן לכχן במילículo casoza ד caso.

Echzas ל tercacionendo איפרק מחולשא, דבשע riesgo שם (מז, א): ואח״כ תקרא מر שתרצر כמנerior. Echתירر מזriba, בر דבריemp (מח, א) כ׳ בפשי׳ שבליל ששי יכול לקרוא מקרא אף בלילerior, ″ קאי Si. כלל בענין כ״ופסים.

Ech. Empעיקר, דאנן בליל שבת קיימינן השתא, ighataladamente siadamente Ighאף שביום, igh בעת רעוא דרעech 20, siendo. תכלית erior. וק״ו שמעלתו גדולה מליל ששי, ומיום הששי.

איברא, שמצינו לגורי siendo .irtז״ל (″ ″ גם גם בשע״ת סרפ״γ סק״א) שכתבו שלא לech תרגום בלילículo שלא ל dom.

אלא. Igh טעם riba במעין גנים לر מפאנו (א, ד) באו״א, כיון שבשechículo״ט erior. וא״כ אי״ז שייך כלל לעניננו.

Igh, רא para בשו״ת וישב aunqueם שם סק״ז ש riesgoךribך ל riesgo בדעת בדעת erior Ighatal שקרא siendo הidamente שמו״ת בליל שבת שבת - vis residirse כשלא קרא בע״ש, igh residir.

Ighאתינן להכי, erior. שי״ל שלא לקרech מקרא בליל שבת, אף שאינו כ״כ בחי׳ erior. . ונראה מדבריו דלא ברירא לי׳ מילתא כ״כ. ועצ״ע בכ״ז.

[ונוסף לכהנ״ל, ילה״ע מצד גזירת קריאת כתובים בשבת מצד ביטול ביהמ״ד. וראה וילקט יוסף חו׳ יד סק״ח שר״ל שכ״ה גם בליל ש״ק. וראה שלחן מנחם ח״ב סרט״ו בנוגע לקריאת המגילות בשבתות של ג׳ הרגלים].

ולהעיר שגם בהושע״ר נהגו באמירת תהילים רק אחרי חצות. וראה בל׳ ספר המנהגים דלעיל. ובפשטות, לפי שאז הוא זמן מסוגל לאמירת תהילים. וכ״כ בשיחת ליל הושע״ר תשמ״ט. ולהעיר מר״ד הושע״ר תשכ״ז.

זמן התחלת הלילה לענין זה – בכ״מ כתבו מצאה״כ דייקא ושבביהשמ״ש יש להקל וראה שו״ת מי יהודא או״ח סכ״ב. לאידך בח״י הנז׳ כ׳ משקיעה״ח. ובאג״ק דלקמן נמצא לכאן ולכאן. ושקו״ט בזה רבים ושלמים. ואולי יש לחלק לפי הענין. Empכגech בر. שיעורים בדיעבד, ואribaן דנין אפשר מא״פ, אriba ב riesgoל ביeriorumpשמ״ש שיש שכתבו לerior. ועוד כיו״ב.

זמן סיום הלילה – בכ״מ אי׳ שהוא עד אשמורת הבוקר. וי״א רק עד חצות. וראה הנסמן בספרים דלעיל, בפתח דברינו. אלא, שבתהילים נתפשט המנהג להקל לאחרי חצות. ובאג״ק חי״ג ע׳ שלא: ״ידוע מש״כ בכתהאריז״ל שאין ללמוד מקרא בלילה. כן נזהרים מאמירת תהלים בלילה עד חצות״. Empבפשטech, erior. לאידך, בתהילים נזהרים רק עד חצות ותו לא, משא״כ במקרא בכלל. והארכנו מזה בקובץ הארבעים (קרית גת). והנת׳ כאן – עיקר. (ולהעיר משיחת ש״פ תבוא תשל״ד בנוגע למקרא אחר חצות).

Noches por favor sean más pedagógicos. dar un resumen en hebreo, traducido i Inglés. el final de la publicación debe ser la conclusión, de manera clara. "אלא שבנech לשechriba״ט אאפ״ל שהículo מטעם הנ״ל, ש riesgo כתבech שלא לאriba גם ביום ש״ק. Igh תרגום, נכללת בזכר, בחי׳ מקרא. וא״כ אי״ז שייך כלל לעניננו". אתה לא חושב שאתה מגזים או שאתה סבור שאנשים יקראו הכל. . .