Hasta donde yo sé, la regla es: "Si comes kezais en kodesh, agregas un banco especial"
Por lo tanto, en todos esos casos hay que agregar Rtzei/Yaale Veyavo.
Después de buscar fuentes
Aquí hay un folleto de R. Yosef Zvi Rimon. El párrafo que comienza con las palabras "יעלה ויבוא בסעודת ר"ח שנמשכה לערב" brinda muchas referencias útiles sobre el tema (no puedo decir con certeza qué página es, ya que este es un documento rtf, por lo que depende de qué lector lo abres).
El esquema es:
אם Unidosתחיל לאכול לפני ראש-חighדש ונמשכر סעriba לתוך ראש חודש (igh.
Si uno comenzó a comer antes de Rosh Jodesh y continuó su comida en Rosh Jodesh (y también comió en la noche), o si comenzó a comer en Roch Jodesh y retrasó su banco hasta después de Rosh Jodesh, recita Yaale Veyavo.
como dijo @jutky
"en todos esos casos hay que agregar Rtzei/Yaale Veyavo".
parece del Shulján aruch harav bramido que las reglas generales son
como dijo @Scimonster, "seguimos el comienzo de la comida", si no hizo daven maariv (incluso antes de la noche) o hizo havdolo o dijo "(boruch) hamavdil ben kodesh lchol"
y como dijo @jutky "Si comes kezais en kodesh agregas un banco especial" incluso si comenzaste la comida el día anterior
traducción parcial aproximada
si estaba comiendo en shabbo y la comida continuaba durante la noche, incluso unas pocas horas, recitaba sobre shabo en el birchas hamozoin. porque todo va con el comienzo de la comida , entonces es el momento en que comienza la obligación de recitar (sobre el día)... y la dosis de salida del día no la cambia. lo mismo por rosh jodesh (yaale vyavo), hanuka y purim (al hanisim)...
si la comida de erev shabos o yomtov se prolongó durante la noche, debe recitar sobre shabos o rosh jodesh si comió kizayes después de que oscureció. a pesar de que estaba exento cuando comenzó la comida ya que la obligación te incumbía al comer los kizayes cuando oscurecía , la misma ley por channuka y purim...
esto fue si él no daven maariv. pero si rezó maariv incluso cuando aún era de día, no debe recitar sobre el día, incluso si está sentado mientras aún es de día.
y no hace falta decir que si la comida continuaba hasta el sábado por la noche y luego rezaba maariv, no recitaba sobre shabos en el birchas hamozoin, aunque vayamos según el comienzo de la comida... parecerá que sus palabras son contradiciéndose a sí mismos que reza el pagador (maariv) del día siguiente y luego recita sobre el día anterior (de todos modos, si no rezó maariv y el sábado por la noche es rosh jodesh, debe recitar sobre shabos y también sobre rosh jodesh si comió un kesais después de que oscureció y no hay contradicción (en sus palabras) aquí ya que recita sobre shabos primero y después sobre rosh jodesh, aunque no podemos decir que está exceptuando rosh jodesh ahora cuando está recitando después de recitar sobre shabos , ya que es (rosh jodesh) excepto cuando se pone el sol...)...si después de que oscureció no comió un kezaies de pan ... solo recita sobre shabos siempre que no haya dadoven maariv.
si hizo havdoro en la mesa (una taza), la ley es la misma que si davend maariv, no debe recitar shabos en el birchat hamazon
si solo dijo "(boruch) hamavdil ben kodesh lchol" sin copa... mejor no hacer nada (no recitar sobre el dia anterior)...
קפח נוסח ברכה ג' ודיני ברכת המזון בשבת והטועה בברכת המזון ובו י"ז סעםיה:
יז הibilidadenda א residir Buscandoatal"íf לראש חודש חנוכículo ech .פים ויש א residir
ומכל מקום אם נמשכה סעודתו בערב שבת או בערב ראש חודש תוך הלילה צריך להזכיר של שבת או של ראש חודש אם אכל כזית משחשיכה אע"פ שבתחלת הסעודה היה פטור מלהזכיר לפי שמכל מקום חל עליו חיוב ההזכרה באכילת כזית שמשחשיכה וה"ה לחנוכה ופורים. Echיש אומרים שאפילו לא אכל כזית משחשיכadero צריך ל riesgoר כיון שבשעر שמברך כבר קידש resididamente של שבת gres. Empכן אם נמשכر סעודתech בשבת gres ראש חודש חנוכículo ech.
והוא שלא התפלל ערבית אע"פ שהציבור התפללו כבר אבל אם התפלל ערבית אפילו מבעוד יום באמצע סעודתו שוב אינו מזכיר מעין המאורע של אותו היום אפילו מברך ג"כ מבעוד יום ואצ"ל מי שנמשכה סעודתו למוצאי שבת והתפלל ערבית שאינו מזכיר עוד של שבת בברכת המזון ואע"פ שלסברא ראשונה שהכל הולך אחר התחלת סעודה היה ראוי להזכיר גם אחר תפלת ערבית מכל מקום יהא נראה שדבריו סותרים זה את זה שתחלה התפלל תפלת יום שלאחריו ואח"כ מזכיר יום העבר. (מכל מקום אם לא התפלל ערבית ומוצאי שבת הוא ראש חודש מזכיר של שבת igh של ראש חודש אם אכל כזית משחשיכadero echosamente כאן סתירadero כיון שמזכיר של שבת תחלerior.פ שאי אפשר לומר שמקבל עליו ראש חודש עכשיו כשמזכירו אחר שהזכיר כבר שבת שהרי מקובל ועומד היא מששקעה החמה וגם אם היה מקבלו עכשיו לא חל עליו חיוב ההזכרה עכשיו אלא כשאכל כבר קודם שהזכיר של שבת אין לחוש לכל זה שאף שחל עליו ראש חודש כבר מזכיר הוא של שבת כמו שמזכיר מעין המאורע בכל מוצאי שבת ומוצאי ראש חודש אפילו כמה שעות בלילה שכבר חלף והלך לו יום שמזכיר הואיל והתחלת הסעודה היתה בו ואע"פ שנראה לכל העולם שהוא לילה אין זו סתירה כל שהוא לא עשה כבר דבר הסותר לזה וה"ה במוצאי שבת לראש חודש כשמזכיר של שבת לא עשה עדיין דבר הסותר לזה ואח"כ כשמזכיר של ראש חודש האמת הוא שהוא מזכיר). ויש אומרים שאעפ"כ זו סתירה היא ולכן מזכיר של ראש חודש שהיא חובה לדברי הכל ולא של שבת שהיא מחלוקת אבל במוצאי שבת של חנוכículo ech .רים מזכיר של שבת ″ לא של חנוכículo ech .רים לפי שכל יום שאין בו קרבן מוסף אין ST.[ד]) ותרצ"ה והעיקר כסברא הראשונה.
.
israel
ואם אמר המבדיל בין קודש לחול בלבד בלא כוס כמ"ש בסי' רצ"ט יש להסתפק (ולפי מ"ש כאן אין כאן ספק דלא גרע מהזכרת ראש חודש) אם דינו כהתפלל ערבית ולפיכך שב ואל תעשה עדיף שהרי יש אומרים שלעולם אינו מזכיר של שבת אחר שיצא היום:
Lo que me dijeron que hiciera en tal caso es seguir el comienzo de la comida. Entonces, para sus casos:
Intentaré buscar la fuente de esto más tarde.