¿Por qué agregamos ותערב y por qué solo en Musaf?

En Yom Tov (generalmente durante la repetición de la Amida en Musaf) los Kohanim ascienden para bendecir a la gente. En preparación, la congregación (y Kohanim y el chazzan) dicen un párrafo después de R'tzei que dice (con alguna ligera variación IIRC)

ותערב לפניך עתירתנו כעולה וכקרבן. .

Esto se traduce como (según el Artscroll Sukkot Machzor)

Que nuestra súplica te sea agradable como ofrenda elevada y como sacrificio. Por favor, oh Misericordioso, en tu abundante misericordia devuelve Tu Shejiná a Sión, Tu ciudad, y el orden del servicio del Templo a Jerusalén.

Luego continuamos con V'techezena. En términos de contenido, habla de restaurar el servicio sacrificial y la concesión de que la oración reemplace el sacrificio como se menciona en el R'tzei en todas nuestras oraciones.

Debido a que esto introduce el duchening, asumiría que la "súplica" a la que se hace referencia es la bendición sacerdotal y que, como la oración misma que toma el lugar del sacrificio, nos gustaría que esta oración (o tal vez, alguna otra súplica en la Amida que hacemos) ser tan agradable como un sacrificio.

No estoy seguro de por qué necesitamos esta introducción al duchening en general, pero también me pregunto por qué no la necesitamos cuando duchen en el servicio de shajarit de Simchat Torah [según el Kitzur, 138:8 סעיף ח ביום שמחת תורה נוהגין ב riesgo מקומות ש riesgoם נículo נאים כפי importa בתפלת שחרית itud .

¿Qué significa o logra el párrafo que se requiere antes de duchening y por qué esa necesidad está ausente en Shajarit?

¿Se practica esto en Israel o solo en la diáspora?
@DoubleAA Me preguntaba eso. Duchen con más frecuencia en Israel, pero no conozco los detalles de la práctica. Puedo obtener esa información con una llamada telefónica, pero no estoy seguro de que resuelva la respuesta de la diáspora.
Según el comentario de Artscroll, pretende ser un llamado a esos Kohanim para que vengan a la ducha, como si no estuvieran en la ducha de Modim, no pueden ducharse. Entonces la pregunta es por qué no necesitan tal invitación en Simjas Torá.
@DonielF Escuché hoy sobre una sinagoga local que duchen en Simchat Torah en Musaf. Tengo que averiguar si, si realmente lo hicieron, dijeron vteiarev primero, para poder ver si esta es una pregunta de shacharis vs. musaf o una cuestión de Simjas Torá vs. otros Y"T.
Ahora que lo pienso, es posible que desee ver cuándo se dice en Eretz Yisrael, donde se duchan en cada uno de los jazaras hashatz.
@DonielF No lo hacen en Mincha (excepto en los días de ayuno que no tienen a Neilah). Probablemente más interesante es revisar el viejo Machzorim desde donde todavía Duchened en Neilah en Chutz LaAretz.
@Danno The Shuls que he visto en Simchas Torah en la diáspora que Duchen en Musaf de hecho dice ותערב.
Solo una verificación rápida (de sidurim... personas que duermen en E"Y) Jazon Ovadiah no tiene v'tei'arev en todos los días, shabat o Y"T, y tampoco Tehillat Hashem (Nusach Ari). El Siddur Hashalem Kol Bo y el Rinat Yisrael (para Israel) - bth Ashkenazi - tienen duchening todos los días y cada Shabat y Y"T pero solo tienen v'tei'arev en Y"T musaf.
@DonielF "si no están en la ducha de Modim, no pueden ducharse" Eso es simplemente incorrecto. he.wikisource.org/wiki/…
@DoubleAA Tienes razón. Eso es lo que quise decir, pero no es lo que dije, que tienen que haber comenzado a subir al Duchan de Modim.
@Danno, ¿ese Shul que duchen en Musaph tuvo un Kiddush antes que Musaph?
@ user613 Tengo que averiguarlo. Me tomó por sorpresa cuando escuché esto, por lo que se necesita investigación.
@GershonGold Gracias, lo leí y veo algunas dificultades, pero es un comienzo.
Aparentemente, el texto menciona "olah y korban" y (según el libro Artscroll sobre Birchat Kohanim) el olah podría ser una referencia a un tamid, pero korban es una referencia a korban musaf, lo que hace que el texto sea inapropiado para un escenario que no sea musaf.
Un maḥzor de la Inglaterra anterior a la expulsión parece tener ותערב en cada oración (en la columna derecha de la página 32 aquí ).
@ magicker72, todavía se duchen cada vez que se recitaba ברכת כהנים
Según Minhag Frankfurt, ותערב se agrega cada vez que duchen en yom tov
@NoachMiFrankfurt ¿Cuál es tu punto? El shmoneh esreh escrito allí está destinado a todas las oraciones de la semana, incluidas las que no tienen duchening. Esto se puede encontrar en algunos otros lugares, como un manuscrito de Machzor Vitry.

Respuestas (1)

Chevel Nachalato 18:3 discute esto. En resumen, dice que estas líneas añadidas pueden servir como un recordatorio a los Kohanim para ascender al duchan, y por esta razón algunos las recitan en Shacharit si se dice Birkat Kohanim:

עדויות למנהג זה יש לפנינו גם מזמן מהר"ם מרוטנברג (ספר מנהגים דבי מהר"ם ראש השנה ד"ה ואין אומ') ובני דורו (ספר המנהגים חילדיק3) ואחריהם בספר המנהגים (טירנא4) ואחריהם במהרי"ל כמובא בספר מהרי"ל ( מנהגים, הלכות תפילת יום טוב ד"ה [ה] נוהגין): "נוהגין לומר ביום טוב ותערב דוקא למוסף ולא ליוצר, וכן בתשב"ץ5". ומהם ליהדות אשכנז. בקובץ צפונות ב הופיע מאמר של הרב הרשלר שההדיר מכת"י 'קובץ מנהג nacido ighatal argoזא ומגנצא דבי רש"י empרבechículo ech. באות נז בקובץ eriorta

ג. מתי נאמרת ברכת ותערב

כתב ωלבוש (gres"ח סי 'תפח ס"ג) בדיני פסח: "וקודם שיתחיל riba רצر עechם לדוכן, וא paraמר'sשליח צבור ברצر לפניך ... igh לגב מנחriba מנח מנח ribaendoalmente ): "ואין אומרין ותערב, שאין נשיאת כפים במנחה". נרא para שidar. Oficadero ל riesgoף בקשת igh תערב בברכת רצر ofic 'ברכת עבודículo בתפילת erior.

ד. תלות ותערב בברכת כהנים

כתב γמגן אברestar (סי 'קכח סוס"ק עד): "בזמן שאribaן שם כerior. Igh כתב אף erior.

Empלכן הלבוש כשכותב על תפילת נעילadero בסימן תרכג לא מזכיר שאומרribaם igh, igh. שאין אצלם נשיאribaת כפ gueramente למדנו מדבריرriba ש'Está `הribaendoadamente בקשر γמצורפת דוקא לברכת כ riesgoם ובחech"ל בק riesgoלechל onc.

Igh כתב בפסקי תשובech (gres"ח סי 'תרסט אות ionante) לגבי ותערב בשמחת תור ve "ם מלובלין, וכ"ה בלבוש סי' תפ"ח ובסידור יעב"ץ סדר נשיאת כפים ליקוטי מהרי"ח בסדר יום א' דפסח), ויש אומרים שהאומרים אותו אף כשאין כהנים לא הפסידו, ובחוץ לארץ בקהילות הנוהגים שהכהנים נושאים כפיהם בשמח" ת בשחרית לא יאמרו 'igh', (לוח א"orc ל riesgoמ"ט יום א 'דר"íf, אך צ"ע אם יסים נוסח ברכ razón' שאribaר לבדך 'שאש כ residir א ובפאת erior oficל 'א"orc סי' ב 'סעי' י"ז), כי לא נתקן אלא לתפילת מech שאribaמרים בו סדר קרבן מוסף (ד"מ סי 'תר"כ, קיצשículo סי' קל סע סע סעelar '' ח',אמנם בדרכי חיים itud ביום שיש בו מוסף אע"פ שלא נהגו בו נשיאות כפים (בחו"ל)...

ו. הקשר בין ברכת רצה לנשיאות כפים

Echלood γחזן רצر γם עולים לדוכן ighatal שבכל יום אין בر נשיriba כפים זולתי במנחر דתענית itud כתב רבינículo סעדי importa כמנidar. אך מה שכתב כי אם במנחת תענית ובמנחת יום הכפורים אף על פי שאין בה נשיאת כפים אין נוהגים בזה בספרד כמוהו ולא בצרפת ובפרובינצא כי אם בשחרית ומוסף ונעילה בכפורים בשעה שהיו נושאין כפיהם אבל במנחת הכפורים שלא היו נושאין אין אומרים וכן בדין אך בפרובינצא ובצרפת נהגו מקרוב לומר ערבית ושחרית ומנחה רצה ולא יתכן בעיני עכ"ל. ונראה שטעם רבינו סעדיה דבמנחת יום הכפורים אומרים רצה אף על פי שאין בו נשיאת כפים כדי שלא לחלק במנחת תענית בין זו לזו. ועכשיו בכל המקומות נוהגים לומר רצה בכל התפילות".

Echatal ב"ח (gres"ח סי 'קכ) תרץ: "ונeccגים בספרד שלא לומר רצرadas במנחرza ech' igh dorm. הכהנים אימתי יעלו לדוכן דכשאומרים רצה הוא יודע דחייבים בנשיאת כפים ועוקר ממקומו מיד לעלות לדוכן לישא כפיהם וכשאין אומרים רצה הוא יודע שאין שם נשיאת כפים ולכן כתב רב סעדיה דמי שאומרו תמיד לא יפה עושה דאין כאן היכר ושום סימן לכהנים אימתי יהיו עוקרים רגליהם ממקומם לעלות לדוכן כשאומר השליח ציבור רצה כיון שאומר רצה בכל התפילות".

עולה לפי הב"ח שאמירת רצה היא סימן לכהנים לעלות לדוכן ולכן רק בתפילה שיש בה נ"כ אומרים רצה, ובמנחה שחששו לשכרות בטלו נ"כ וממילא אין לומר בה רצה... נראה שהוספת ותערב דומה במקצת לאמירת רצה. את שניהם לא נהגו אלא בתפילה שיש בה נשיאות כפים ואע"פ שלגבי רצה פסק השו"ע שחייבים לאומרו בכל תפילה ותפילה ללא קשר לנ"כ, הרי תפילת ותערב לא נהגו בה אלא כשיש נשיאות כפים, ואולי אף היא נהגו בה כדברי הב"ח – סימן לכהנים לעלות לדוכן.

R. Soloveitchik ( Shiurim le-Zecher Abba Mari ) explicó el propósito de ותערב de una manera diferente, a la luz de su explicación de Retzei como la bendición en la que la oración se transforma en sacrificio:

שתי חלechribaת ישנן בתפלر: א) שיח, igh. ST. Ωבריתא (ברכות כו, ב) לגבי תקנת תפלת מנחguna: "יצחק תקן תפלת מנח שנriba וא צמקuela ש לענ שriba ש ש ש. ש ש ש ש. ש ש ש. ש ש ש. ש ש ש ש. ש ש. ש ש. ש ש. ש ש. ש ש. ש ש. ש ש ש. חלות זו מושרשת בתקנת אבות. Γם תקנו את Unidos כשיח aunque cam. אל Sita Igh"רצecerse ", אשר תוכנן, לפום רי importa, די דומículo, ש riesgo שתי importa, מבקשות קבלת aunque. Ighאשי ישראל ותפלתם בא para, תקבל ברצון וכו '". Ighאם כן צריך עיון, למر oncogנosamente חז"ל שתי ecimiento התשובה פשוטה. ברכת "שמע קולנו חוס ורחם עלינו" קשורה בתפלה כשיח, על פי הכתוב, "תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפך שיחו". בברכה זו אנו מבקשים את הקב"ה לקבל את שיח שפתותינו ולרחם עלינו. ברכת רצה, לעומת זאת, אינה מבקשת כלל מילוי הצרכים והמאוויים, כי אם ריצוי התפלה וקבלת אשי ישראל ביחד עם התפלה . ​​קבלת הקרבן באה לידי ביטוי בברכת רצה. עד רצה התפלה היא שיח; על ידי ברכה זו הופכת התפלה לקרבן. לכן קשרו חז"ל ברכת כהנים ברצה, וכמבואר בדברי ר' יהושע בן לוי (סוטה לח, ב), "כל כהן שאינו עולה בעבודה שוב אינו עולה שנאמר וישא אהרן את ידיו אל העם Ech 20 ighidamenteרד מעשות החטאת buscandoatalעול Unidos echatalשלמים מر לر בעבודidar Γמנeja נפriba בישראל כי בשעر שر"ץ מגיע לרצر γציב az a (חתימת הברכה במקדש) - מראה בעליל, כי בברכת רצה משהו פלאי מתרחש. שיח נהפך לקרבן, ואז עולים הכהנים לדוכן

También el resumen en inglés podría ser más detallado...
¿Por qué agregamos ותערב y por qué solo en Musaf?
RespuestasAquíPolítica de privacidad1y, 0v