"No se dará muerte a los padres por causa de los hijos, ni se dará muerte a los hijos por causa de los padres" - ¿Contradicción?

La Gemara en Meseches Brachos 7a dice lo siguiente al abordar esta aparente "contradicción":

( Fuente de Sefaria.org )

והא כתיב (שמות לד, ז) פקד עון אבות על בנים וכתיב (דברים כד, טז) ובנים לא יומתו על אבות ורמינן קראי אהדדי ומשנינן לא קשיא הא כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם הא כשאין אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם

Pero está escrito (Éxodo 34:7) "Quien cuenta el pecado de los padres sobre los hijos" y está escrito (Deut. 24:16) "...y los hijos no morirán a causa de los (pecados de sus) padres" (¿Cómo podemos reconciliar estos dos versículos aparentemente contradictorios?). Aprendemos que no es difícil, este (verso) es cuando se aferran a (las malas) obras de sus padres en sus manos (como las suyas) y este (verso) es cuando no se aferran a (las malas) obras de sus padres ¹

¡Espero que esto sea útil!

_{¹ Además, para obtener más información, consulte la Gemara en Makkos 24a sobre los profetas que anulan cuatro decretos de Moshé y el comentario del Maharsha (en Chidushei Agados) (ibid.)}

El verso de los "9 Atributos" en Parashat Shelach (Bamidbar 14:18) es un paralelo (no exactamente un espejo) de los "13 Atributos" en Parashat Ki Sisa (Shemos 34:6-7). La frase "... visita las iniquidades de los padres en los hijos, etc." está presente en ambos versos, así como en Aseres Hadibros (tanto en Yisro como en Va'eschanan). Rashi en los otros versos es más detallado que aquí.

Targum Onkelos en Shelach y Yisro traduce פקד עון אבות על בנים como מסער חובי אבהן על בנין מרדין (agregando el adjetivo "rebelde" a "los niños"). Targum en el Aseres Hadibros va más allá y agrega la frase explicativa: כד משלמין בניא למחטי בתר אבהתהון (cuando los hijos continúan pecando después de sus padres). Rashi cita este Targum tanto ad loc. y sobre los 13 Atributos: כשאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם.

Aunque Rashi en Shelaj no cita esta distinción, creo que se puede entender de la misma manera.

En su comentario a un versículo similar en Éxodo 20:4-5 , Ralbag explica que el castigo que Dios inflige a los hijos por los pecados de sus padres no es un castigo directo, sino una consecuencia natural. Explica esto dando un ejemplo en el que los padres cometen un pecado que les otorga el castigo de ser exiliados entre las naciones. Sus hijos nacerán así en el exilio, no porque Dios los esté "castigando", sino porque ese es simplemente el estado natural de las cosas. Si tus padres están en el exilio, nolens volensnacer en el exilio. Si los niños logran alcanzar altos niveles de perfección es posible que Dios intervenga y los rescate del exilio, pero si se limitan a abstenerse de hacer cosas malas eso no será suficiente para estimular una intervención Divina.

Por lo tanto, lo que el versículo quiere decir cuando dice que los hijos son castigados por los pecados de sus padres es que los pecados de los padres causarán indirectamente el sufrimiento de los hijos, pero no que Dios exija específicamente la retribución de los hijos por los pecados que no han cometido.

והנה יסופק בזה המאמר ספק חזק והוא איך יתכן שיענוש ה' יתעלה בני החוטא והנה אין להם אשם בחטא אביהם ואנחנו מתירין זה הספק בזה האופן והוא שהעונש יביא ה' יתעלה לעוברים על דבריו אם על צד ההשגחה על דרך התוכחת אם על צד סור ההשגחה שיחולו עליהם הרעות הנכונות לבוא עליהם מצד המערכת וכבר יהיו אלו הרעות באופן שיגיע בהם רע לזרעם לא היה מגיע להם לולא חטא אבותיהם והמשל כי כאשר מרו אבותינו חוייב להם מהעונש שיגלו בין האומות ויירשו גוים ארצם והנה נמשך לזרעם אחריהם הגלות הזה בסיבת המצאם גולים בהולדם עד שלא יתכן שימלטו מזر oficרע אם לא בررazarיתעלה מהארצות אשר הדיחם שם על דרך המופת ובזה האופן היה מה שאמר הנביא אבֹתינו חטאו ואינם ואנחנו עונֹתיהם סבלנו וזה שאם לא חטאו אבותינו היינו אנחנו נמצאים בארץ ולא נצא ממנה אם לא בשנעשה מהפעולות המגונות מה שנתחייב עליהם כמו זה העונש ואולם כשנמצאנו בגלות בחטא אבותינו הנה לא יספיק לנו לשוב שם ההשמר מהפעולות המגונות אבל יצטרך לנו שנקנה מהשלמות מה שנהיה בו דבקים בה' יתעלה באופן שיוציאנו מהגלות הזה על צד ההשגחה הנפלאה ובזה האופן לא יהיה עוול אם יגיע עונש לבנים בעבור חטא אביהם כי הוא במקרה

Ralbag señala además que los Sabios resuelven la dificultad de una manera diferente, al afirmar que Dios castiga a los hijos por los pecados de sus padres cuando los hijos continúan en los caminos pecaminosos. Ralbag está de acuerdo en que esto es cierto y lo explica de la siguiente manera: el castigo de Dios pensado como una reprensión varía según la gravedad del pecado. Si alguien simplemente cometió su propio pecado, una reprensión menor sería suficiente para sacarlo de él. Pero cuando los hijos están atrincherados en los caminos pecaminosos de sus padres, es mucho más difícil volverlos al camino recto, y por lo tanto es necesaria una mayor reprensión:

ואולם רבותינו ז"ל התירו זה הספק באופן אחר וזה שהם אמרו שה' יתעלה הוא פוקד עוון אבות על בנים כאשר יהיו הבנים אוחזים מעשה אבותיהם בידיהם והוא בלי ספק מאמר אמיתי כמו שביארנו ברביעי מספר מלחמות ה' וזה כי הרע המסודר מה' יתעלה על צד התוכחת יהיה לפי המרי רוצה לומר שמי שהסתבך במרי סיבוך מועט תספיק לו תוכחת מעוטה ומי שהחזיק בו באופן ששב לו קנין חזק יצטרך לתוכחת יותר עצומה ובהיות הענין כן הנה כאשר חטא האדם לבדו תספיק לו תוכחת יותר מעוטה מהתוכחת אשר תצטרך לו אם היה מחזיק אביו בזאת התכונה Echatalidamente tima. אוחז מעש riesgo

Ralbag también analiza esto extensamente en Milchamot Hashem 4:6.