Me di cuenta de que algunos autores de seforim publican sus libros usando la escritura Rashi en lugar de la escritura ashuris. ¿Se hizo esto por defecto de las imprentas o hubo alguna razón halájica para no usar la escritura Ashuris para sus seforim? Solo por ejemplo, Chasam Sofer está escrito en escritura Rashi, entre muchos otros. ¿Alguien sabe el motivo?
Ver Teshuvot Ha-Rema (R. Moshe Isserles), 34:
Echעיקר ספרים שלנו כתובים gres נדפסים בכתב שאינו unt. Ighאפשר דرאשechם ז"ל aunqueículoendoadamente
En resumen, el Rema sugiere que tal vez la escritura no Ashuri (es decir, la escritura Rashi) se inventó para aliviar el problema de escribir la Torá Shebe'al Peh.
Una fuente anterior es una teshuvá del Rambam (Pe'er Ha-Dor, 7) en la que también dice que כתב אשורית no debe usarse para nada más que Escritura:
ומן הראוי לך שתדע כי הכתיבה הזאת הנקראת כתב אשורית כיון שנתנה בו תורה ובו נכתבו לוחות הברית כי הוא מגונה מאד להשתמש בו רק בכתבי הקדש ומימי קדם ישראל נזהרין בזאת והיו כתביהן וחבורי חכמותיהם וכתבי חול שלהם בכתב עברי לכן תמצא חרות על שקלי הקדש דברים של חול בכתב עברי empלא נמצא מעech מע אribaת אחת מזر oficכתב אשech 'בדבר בדברא משecer.
Sin embargo, en Shulján Aruj (Yoreh Deah 284:2), la Rema registra este punto de vista como:
וי"א דאין לכתוב דברים של חול בכתב אשורית
Esto parecería implicar que siempre que el material escrito no sea algo chol , es decir, desprovisto de valor religioso, puede estar escrito en כתב אשורית. Este diyuk también está hecho por R. Moshe Feinstein (Igros Moshe YD 3:120) quien dictamina que una kesubah puede escribirse en כתב אשורית porque no carece de valor religioso. R. Moshe agrega que esto no es una cuestión de halajá estricta ya que el propio Rambam no menciona esto en su código en absoluto y R. Yosef Caro, quien cita la teshuvá de Rambam en el Beit Yosef, también la omite en Shulján Aruj:
אבל נראה דכתובה כיון שהוא תיקון חכמים לכותבו אין זה בכלל דברי חול שכתב הרמ"א. דאם היתה כוונתו דברי חול כל דבר שאינו מכתבי הקדש, הי"ל לכתוב חוץ מגט דגט נמי אינו מכתבי הקדש והוא ג"כ דבר חול ככל שטרות.. . איברא שהרמב"ם בתשובתו שהוא מקור האיסור שהביאו ר' ירוחם בנתיב השני סוף חלק ב' משמע שאוסר בכל דברי חול אף של מצוה וחיוב דהא גם בגט שכתב שם ורבינו יהוסף הלוי מנע לכתוב הגט בכתיבה התלויה, שלכן חזרו הסופרים לכתוב הגט בכתיבה מיושרת בכתב אשורית וגם זה עכב על ידם ואמר להם ואיך נשתמש בזה בכתב אלקים ויבא לזלזול עיי"ש והובא גם בב"י אה"ע שם, מ"מ הרמ"א משמע שאינו פוסק כוותיה אלא בדברי חול ממש היינו שאין מצוה וחיוב לכותבו דלכן לא הוצרך לכתוב דر .isc.י מיגאש משמע שבזה אינו פוסק לא רק מצד שבגט איכא פוסלים כדפסק באה"ע דעכ"פ הי"ל להביא כדי לאסור כתובה שלכן משמע שלא פסק כמותו אלא בדברי חול ממש היינו שהם דברי רשות ולא כתובה שהוא מצוה וחיוב. וכיון שאין זה ענין איסור דהרי Si. עצמו לא Ωזכיר זر בחבורech echatal
Hace muchos años vi [¿una copia de?] el primer Sefer impreso [fechado]. Era el Rashi de la Torá. (Se publicó en Italia en 1475). Fue escrito en lo que llamamos Escritura Rashi. Postulo que esa es la razón por la que llamamos a ese guión "guión Rashi". Creo que Rashi no usó ese guión. Más bien, fue una escritura sefardí que se usó a propósito para no usar la escritura de la Torá (Ashuris), que tiene Kedushah.
La "escritura de Rashi" tiene muchas letras que son passul si se usan para la Torá. En Halajá, Hilchos Sefer Torá, Yoreh Deah, se llama “כתב מאשיט״”, que podría traducirse como “la escritura descuidada”. La idea es la misma, limitar el uso de la escritura sagrada Ashuris.
Aprendí hilchos Sta´m cuando estaba en Yeshiva, y de vez en cuando preparaba invitaciones para amigos cuando se iban a casar. Recuerdo haber aprendido (de alguien) que Rav Schwab (IIRC) no estaba complacido con las invitaciones que se hicieron en ksav Ashuris regulares, debido a esa Halajá en Yoreh Deah. Prefería que las invitaciones se escribieran en ksav mashit, o cualquier otra escritura no halájica porque las invitaciones se descartarían y sería mejor no usar la escritura Ashuris que tiene tanta kedushá.
usuario6591
esdras
DanF
Ploni
esdras
פרי זהב
wfb