El " sexto capítulo " de Avot enumera cuarenta y ocho cualidades con las que se adquiere la Torá.
גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות, שהמלכות נקנית בשלשים מעלות, והכהנה בעשרים וארבע, והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים, ואלו הן: בתלמוד, בשמיעת האזן, בעריכת שפתים, בבינת הלב, באימה, ביראה, בענוה, בשמחה, בטהרה, בשמוש חכמים, בדקדוק חברים, בפלפול התלמידים, בישוב, במקרא, במשנה, במעוט סחורה, במעוט דרך ארץ, במעוט תענוג, במעוט שנה, במעוט שיחה, במעוט שחוק, בארך אפים, בלב טוב, באמונת חכמים, בקבלת היסורין, המכיר את מקומו, והשמח בחלקו, והעושה סיג לדבריו, ואינו מחזיק טובה לעצמו, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, אוהב את הצדקות, אוהב את המישרים, אוהב את התוכחות, ומתרחק מן הכבוד, ולא מגיס לבו בתלמודו, ואינו שמח בהוראה, נושא בעל עם חברו, ומכריעו לכף זכות, ומעמידículo על ωמת, ומעמידו על erior
Mayor es la Torá que el sacerdocio y la realeza, porque la realeza se obtiene con treinta niveles, y el sacerdocio con veinticuatro, y la Torá se obtiene con cuarenta y ocho cosas. Y estos son: aprendizaje, escucha del oído, preparación del habla, comprensión del corazón, intelecto del corazón, reverencia, asombro, humildad, felicidad, pureza, servicio de los sabios, cuidado de los amigos, debate de los estudiantes, aclaración. , escritura, mishná, minimización de la mercadería, minimización de la ocupación mundana, minimización del placer, minimización del sueño, minimización de la conversación, minimización de la risa, paciencia, generosidad, confianza en los sabios, aceptación de las aflicciones, conocer el lugar de uno, alegría en el propio porción, erección de un cerco a las propias palabras, falta de engrandecimiento propio, amabilidad, amor a Dios, amor a las criaturas,
¿Existen otras fuentes, anteriores en composición a esta versión, que enumeren las cualidades de manera diferente?
Comúnmente conocida por su aparición en el "sexto capítulo" de Avot, esta lista de logros virtuosos de la Torá, junto con el resto del capítulo, son en realidad una versión corregida de Baraitot de fuentes anteriores, que se complementaron con el ciclo de estudio semanal de Avot. en el período geónico para proporcionar suficiente material de lectura para una sesión de aprendizaje de Shabat de seis semanas entre Pesaj y Shavuot. La versión que aparece en la mayoría de los Sidurim en realidad difiere sustancialmente de las versiones anteriores del texto que se encuentran en los manuscritos talmúdicos y post-talmúdicos.
Hay cuatro formas en que las versiones se diferencian entre sí:
Contenido: cada lista ofrece sus propias cualidades únicas (algunas de las cuales pueden deberse a variaciones textuales a lo largo del tiempo y la transcripción; simplemente presento los hechos tal como son).
Orden: incluso cuando se enumeran cualidades similares, el orden difiere sustancialmente de una lista a otra. Esto puede ser significativo para aquellos que intentan obtener información sobre una progresión particular que la lista esboza para el lector.
He resaltado cualidades que son exclusivas de cada versión en los textos que se proporcionan a continuación.
Lo que parece ser la interpretación más antigua de este Baraita se puede encontrar en el capítulo 8 de Mesechet Kallah Rabbati , una antología temprana de Baraitot con discusiones talmúdicas que generalmente se pueden encontrar impresas después de Mesechet Avodah Zara. Algunas ediciones tienen esto como el capítulo 6 o 7:
גדולה תורה מן הכהונה ומן המלכות, שהמלכות בשלשים מעלות, וכהונה בעשרים וארבעה, והתורה בארבעים ושמונה דברים : בישיבה, במקרא, בדרך ארץ, במיעוט שינה, במיעוט שיחה , במיעוט סחורה,במיעוט שחוק, במיעוט תענוג, במיעוט דרך ארץ, בארך אפים, ולב טוב, באמונת חכמים, ובקבלת היסורין בתלמוד, בשמיעת אזן, בעריכת שפתים, בבינת הלב, בשכלות הלב, בקימה , ביראה, בחכמה, בענוה, בשמוש חכמים, ובדקדוק חברים, ובפלפול התלמידים, המכיר את מקומו, השמח בחלקו, העושה סיג לדבריו, ואין מחזיק טובה לעצמו, ואוהב את המקום, אוהב את התוכחות, אוהב את הצדקות, אוהב את המישרים, מתרחק מן הכבוד, ולא רודף אחר הכבוד, ולא מגיס לבו בתלמודו, ולא שמח בהוראה, הנושא בעול עם חברו, והמכריעו לכף זכות, מעמידו על האמת , מעמידו על erior
Midrash Mishlei , un comentario exegético sobre el libro de Proverbios escrito antes del comienzo del siglo XI (citado por R. Chananel; Buber encuentra referencias de contenido que se remontan al siglo VIII), registra una versión de las cuarenta y ocho cualidades ( Parasha 19:14 ), que difiere sustancialmente de todas las demás versiones autorizadas del texto. Es importante que este trabajo sea el único que atribuye una autoría específica a este Baraita, a saber, R. Yishmael.
אמר ר' ישמעאל : גדולה היא התורה שהיא גדולה יותר מן הכהונה ומן המלכות, שהמלכות נקנית בשלשים מעלות, והכהונה בעשרים וארבע, והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים, ואלו הן : בישוב הלב, בשמיעת האוזן, בעריכות שפתים, ובהטבת פנים , ולב טוב, בדעה , ובחכמה, מכיר את מקומו, וקונה לו חבר, ומדקדק בתלמודו , ומעין בשמועתו, ואומר על הטמא טמא, ועל הטהור טהור, ועל הן הן , ועל לאו לאו , ואומר דבר בשם אומרו, ונושא בעול עם חבירו, ומכריעו לכף זכות, ומקבל פני חכמים , ואוהב פלפול חכמים , ושמח בתלמודו , ואין גס לבו בהוראה, וא riba ן מור ve
Seder Eliyahu Zuta , en el capítulo 17 (que en sí mismo es una adición complementaria al libro propiamente dicho) registra una formulación similar pero con diferencias significativas. Esta obra midráshica se remonta al menos a 1136 EC y comparte el nombre de una obra anterior escrita por R. Anan que contiene enseñanzas de Eliyahu HaNavi (cf. B. Ketuvot 106a).
גדולה תורה מן הכהונה ומן המלכות, שהמלכות בשלשים מעלות, וכהונה בעשרים וארבע, והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים , ואלו הן : בתלמוד, בשמיעת האוזן, בעריכת שפתיים, בבינת שפתיים , בבינת הלב, בשכל , באימה, ויראה, בענוה, בשמחה, בשימוש חכמים , בדיבוק חברים, בישיבה, במקרא, ובמשנה, בדרך ארץ, במיעוט שינה, במיעוט תענוג, במיעוט דרך ארץ, במיעוט סחורה, בארך אפים, בלב טוב, באמונת חכמים, ובקבלת היסורין, והמכיר את מקומו, והשמח בחלקו, והעושה סייג לדבריו, ואינו מחזיק טובה לעצמו , אוהב את המקום, אוהב את הבריות, אוהב את התוכחות, אוהב את המישרים, ומתרחק מן הכבוד, ואינו רודף אחר הכבוד, ואינו מגיס לבו בלימודו, ואינו שמח בהוראה, הנושא בעול עם חבירו, ומכריעו לכף זכות, ומעמידו על האמת ועל השלום, Echמתישב בלמודו, שechisc. Empמשיב, anterior
En cuanto al "sexto capítulo" de Avot mismo, el texto de este capítulo, también conocido como Perek Kinyan Torah, fue evaluado críticamente por Michael Higger (en Chorev II: 2, 1936 ) basándose principalmente en tres manuscritos antiguos del texto. Esto también difiere sustancialmente de la versión popular que se encuentra hoy en Sidurim.
גדולה תורה מן הכהונה ומן המלכות, שהמלכות בשלשים מעלות, והכהונה בעשרים וארבעה מעלות, ותורה נקנית בארבעים ושמונה מעלות : בישוב, במקרא, במשנה, בתלמוד, בדרך ארץ, במיעוט שינה, במיעוט סחורה, במיעוט שחוק, במיעוט תענוג, במיעוט דרך ארץ, בארך אפים, בלב טוב, באומנות חכמים , ובקבלת יסורין, בשמיעת האוזן, בעריכות שפתים, בבינת הלב, בשכלות הלב, באימה, ביראה, בחכמה, בענוה, בשמחה, בשמוש חכמים, בדבוק התלמידים , ובפלפול התלמידים, המכיר את מקומו, השמח בחלקו, והעושה סיג לדברו, ואינו מחזיק טובה לעצמו, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, אוהב את הצדקות, אוהב את התוכחות, אוהב את המישרים, ומתרחק מן הכיבוד, ולא רודף אחר הכבוד, ולא מגיס לבו בתלמוד, ולא שמח בהוראה, הנושא בעול עם חבירו ; ואינו נכנס לתוך דברי חבירו
También hay diferencias significativas en las palabras finales de cada versión, pero eso va más allá del alcance de esta pregunta.
En conclusión, cada una de las versiones tiene algunas cualidades que son únicas a su versión, mientras que comparte otras en común con otras versiones. Además, existen variaciones textuales menores entre cada versión, incluidas las Vav adicionales o faltantes y las diferencias ortográficas, que pueden afectar el significado y el desglose gramatical de la lista.