¿Existe un requisito para que un hombre judío sepa toda la Torá (incluidas todas las guemaras, tosafot, midrasch...) o está bien conocer la Halajá que es relevante para usted y luego usar el resto del tiempo para aprender esas áreas en Torá que son interesantes para usted? Si existe tal requisito (conocer toda la Torá), ¿alguien puede darme la fuente de ese requisito y también una explicación de por qué es necesario aprender incluso aquellas partes que aparentemente no son relevantes para usted?
Al codificar la obligación de estudiar Torá, Rambam nunca delinea ningún componente fijo de Torá que una persona deba estudiar (en el primer capítulo de Hiljot Talmud Torá, en el resto de esa sección, o en cualquier otro lugar que yo sepa).
En consecuencia, podemos inferir que no hay obligación de aprender "kol haTorah kulah".
Heshy Zelcer también hace esta inferencia:
Estudiar toda la Torá: ¿Existe un requisito para estudiar toda la Torá, incluida la Ley Escrita y Oral? Rambam claramente espera que uno aprenda toda la Ley Escrita y Oral al principio de su proceso de aprendizaje, pero no parece formalizar esta obligación.
Fuente: Ḥakirah (vol. 2 p. 125)
Sin embargo, presumiblemente Rambam estaría de acuerdo en que uno debe aprender la halajá práctica, porque de lo contrario, ¿cómo sabría uno cómo practicar la halajá?
El Semag, sin embargo, implica que además de la obligación de aprender la halajá práctica, existe la obligación de estudiar cada una de las 613 mitzvot. En su introducción a los Mandamientos Positivos en Semag, escribe:
כבר הקדמתי בספר מצות לא תעשה עניין ספר הזה כי הוא לידע יסוד המצות על פי הקבלה ולא [כל] חילוקיהם באורך ויש מצות שאין נוהגים לדורות ולא היו כי אם לפי שעה ואין ראוי למנותם כגון ברכות וקללות דהר גריזים והר עיבל וסיד אבנים גדולות ועשיית המשכן וכיוצא באלו:
ויש מהמון [ה]עם שאומרין מה לנו ולמצות סדר קדשים קל וחומר למצות סדר זרעים ולמצות סדר טהרות לדברים שאין נוהגין בזמן הזה, אל יאמר אדם כן כי המצות אשר צוה אדון העולם יש לידע יסודותיהם אף על פי שאינם צריכין עתה כי על כל המצות נצטוינו Empלמדתם א. (דברים יículo, יט) az. (דברים כז, א) שמור את כל מצriba אשר gres מצי מצוر מצriba gres אתכם וג residir. "ג) ושמרתם זו המשנה ועשיתם זו העשייה. ויש אדם שילמוד כל ימיו veriba יכול ל riesgo לדעת לדעת מצriba אחת כמecer.
Es decir, existe la obligación de conocer los conceptos básicos de todas las mitzvot, incluso las que pueden no aplicarse al alumno.
El Shulján Aruj HaRav escribe (en Hiljot Talmud Torá Cap. 1)
".
דהיינו תנ"ך וכל הלכות פסוקות של כל התורה עם הטעמים כי הן הן פירוש התרי"ג מצות שבתורה ודקדוקיהם בכל פרטיהם ואף שיש בהן חלוקי דעות הרי אלו ואלו דברי אלהים חיים ואפילו המצות שאין נוהגות עכשיו וגם ללמוד כל דברי חכמים שהסמיכום על מדרש הפסוקים שהן ההגדות שנאמר כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת ודרשו חכמים שלא תאמר למדתי הלכות די לי תלמוד לומר כל המצוה למוד הלכות ואגדות ומדרש שהוא התלמוד שמפרש טעמי ההלכות שבמשניות וברייתות ומקורם בדרשות הפסוקים שבתורה וההלכות שאין להן דרשה בפסוקים הן קבלה הלכה למשה מסיני או מסברא והכל ניתן למשر מסיני empכן דברי חכמים ש riesgoכ azza על מדרש Ωפס azzoם ש razón.
וכן אמרו חכמי האמת שכל נפש מישראל צריכה לבא בגלגולים רבים עד שתקיים כל התרי"ג מצות במעשה דבור ומחשבה ודיבור ומחשבה הוא לימוד הלכותיהן על דרך שאמרו חכמים על פסוק זאת תורת החטאת וגו' שכל העוסק בתורת חטאת כאילו כו' ועוד אמרו חכמי האמת שכל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע וכל מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג וידע אלא מעט צריך לבא בגלגול עד שישיג וידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות כי כל מה שנשמתו יכולה להשיג ולידע מידיעת התורה זהו תיקון שלימותה ואי אפשר לה להתתקן ולהשתלם בצרור החיים את ה' במקורה אשר חוצבה משםקכח בלתי ידיעה זו ולכן אמרו חכמים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו כדי שלא יצטרך לבא בגלגול לעולם הזה:
ה ואל יאמר האדם איך אפשר ללמוד כל התורה שבעל פה כולה הרי התורה אין לה קץ ותכלית כמ"ש לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד ונאמר ארוכה מארץ מדה וגו' כי באמת ההלכות הנגלות לנו ולבנינו יש להן קץ ותכלית ומספר וכן המדרשים שנתגלו לנו.
רק שהתורה מצד עצמה אין קץ ותכלית אפילו לפשטי דרשותיה הצפונים בה ורבי עקיבא היה דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות ולא הגיע לתכלית דרשותיה עדיין וכן אין קץ ותכלית לעומק טעמי ההלכות והפלפול בטעמיהן ובדרשותיהן במדות שהתורה נדרשת ועל ידי זה יתחדשו ג"כ חידושי Γלכות לאין קץ ותכלית למי שזוכículo לזر אחר שגמר תחלر כל erior
Asi que
Uno tiene que "conocer toda la Torá", aunque no es tan difícil ( :) ), solo tiene que saber los 613 mandamientos con todos sus detalles y todos los Midrashim
A través del aprendizaje de una Halajá "poco práctica", se considera que uno ha cumplido esa Halajá
El rabino Moshe Feinstein (Igros Moshe, Yoreh Deah, creo que chelek alef) escribe que hay un chiyuv para conocer toda la Torá debido a passuk ve'shinantam le'vanechah, sheyiheyu divrei torah mechdadin bephichah she'im yishalchah adam al tegamgem ve' tomar lo elo emor lo miyad.
Que por cierto personificó Reb Moshe.
Sin embargo, no estoy seguro de cuál es la definición de toda la Torá, ¿puede ser que esto esté aumentando exponencialmente?
Rav Jaim Vital en Hakdamah a "Shaar Hamitsvot" y también en "Shaar Hagilgulgim" escribe que un alma desciende a este mundo para aprender todos los PaRDeS. Y si un alma no estaba zoje para aprender toda la Torá, esta alma debería venir a este mundo una vez más por esta razón.
En primer lugar, me gustaría señalar que la Torá no tiene fin (vea cualquier razón cursi de por qué Gemara comienza en Daf Beis), por lo que es físicamente imposible saber kol haTorah kulah de todos modos.
Lo que puedo decirles es que la Guemará en Kiddushin (30a-ish) dashens el passuk de v'shinantem l'vanecha como v'shilashtem y aconseja dividir sus días de tres maneras: una parte Jumash, una parte Mishnayot y una parte parte Guemará. La mayoría de los poskim (según las notas al pie en el Artscroll allí) parecen estar de acuerdo en que Talmud Bavli, que incluye a los tres, cumple con esta directiva.
También encontramos en muchos lugares (por ejemplo, Rashi al comienzo de la Parashá de Bejukosai de esta semana) que uno debe esforzarse en la Torá para cumplirla, lo que implica que uno debe aprender para el uso práctico, no solo para el geshmak que viene. fuera del aprendizaje.
Lo que haga con esta información depende de usted, pero me parece que uno debería estar aprendiendo Gemaras y Poskim que pueda aplicar a su vida cotidiana.
El Midrash Mishlei (10, citado por Beiur Halachah, 155) apoya la posición del Shulján Aruj HaRav de que uno debe saber kol ha-Torah kulah :
Elación. זבים ולידر, טומאת מצורע וט Unidos, סדר ighículoecciona aga יום ve. בא לפניו מי שיש בידו תורת כ riesgoם, א residir בא לפניו מי שיש בידו חמשה חומשי תורה, אומר לו בני למה לא למדת הגדה ולא שנית, שבשעה שחכם יושב ודורש אני מוחל ומכפר עונותיהם של ישראל...בא לפניו מי שיש בידו הגדה, אומר לו הקב"ה בני תלמוד למה לא שנית שכל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא (קהלת א ז), זה התלמוד שיש בו חכמות הרבה. בא מי שיש בידו תלמוד, הקב"ה אומר לו בני הואיל ונתעסקת בתלמוד, צפית במרכבה, צפית בגאוה שאין הנייה בעולמי אלא בשעה שתלמידי חכמים יושבים ועוסקים בתורículo מציצין itud
isaac kotlicky
rayo
Doble AA
Doble AA
rayo
Doble AA